ני מביעה הסתייגות מהתשובה המלומדת

אם מותר להגיב,ייתכן כי תגובת המורה אינה נכונה, ואולי הייתה צריכה להפנות אותך לצוות המקצועי בבית-הספר, אך נקודה למחשבה שלך היא - האם ייתכן שהמורה,המסכנה,חסרת אונים בכיתה כאשר בנך מפריע למהלך השיעור? מהם הכלים הקיימים בידה חוץ מאשר לפנות אלייך ולהסב את תשומת ליבך?האם כדאי להתגבר על הרגשות הקשים ופשוט לפנות לבדיקה ניאורולוגית? אני מדברת ממקום של אם שעשתה זאת וחווותה בדיוק את אותה חוויה.וגם...ממקום של מורה. בהצלחה -והמון כוח להמשך.

צהריים טובים, ראי, ודאי לא פשוט להתמודד מול כיתה מלאה ובה ילד פעלתן וקופצני, אשר יכול בהחלט לקטוע את חוט המחשבה. למורה מותר לברר ולשאול , מותר להפנות לאבחון קשב, אך אסור לטפח דעות קדומות ולפגוע בילד מעצבן ככל שיהיה. לומר לילד לשבת עם הפנים לקיר זו השפלה ופגיעה בכבודו. האם לא התנגדה לעריכת אבחון קשב, אלא שתוצאותיו הראו שזו אינה קיימת. - כאן מגיע תורה של המורה לפעול אחרת, לצאת מן הקיבעון והדיעה הקדומה, ולמרות הקושי לקדם עד כמה שאפשר. בברכה אלמוג