ילד אלים

בוקר טוב, בהמשך להודעתי הקודמת, ישנם דברים נוספים שניראים חשובים ואותם הייתי רוצה לציין. ברצוני לציין שנסיונות הטיפול בבני, בין אם באמצעות ענישה (לעמוד בפינה, מניעת צפיה בתוכניות אהובות בטלויזיה, אי קניית צעצוע ספציפי וכו...) ובין אם באמצעות עידוד, נעשו בשיתוף פעולה מלא עם הגננת בגן, כמו כן באחד הימים החמרתי באופן הענישה ולא שלחתי אותו לגן ,לשם הוא מאוד אוהב ללכת, אך הבנתי שזהו אינו פיתרון ישים, כי אם לטווח קצר בלבד. באשר לטיפול אצל ההומאופתית, המליצה גם על עיסויים אותם הינני עושה, ברגליים באזור הקרסול הפנימי ומעלה עד מעל הברך, באזור הראות, והנחת כפות ידי על אוזניו למספר דקות. בנוסף, אציין דוגמא נוספת מהבוקר, בטעות או כאילו בטעות, אחותו התאומה התיזה עליו מים בעת ששטפו את פניהם, הוא לא החזיר לה אך החל לבכות בכי רם ועצבני שעשתה זאת במתכוון, לקח לי מספר דקות להרגיע אותו. יש לו נטיה לבכות הרבה, אם אינו מחזיר באותה מטבע. כמו כן, אבקש לציין שהנני מתגוררת בחולון. אודה לעיצתכם, שכן הינני מיואשת ולא יודעת באילו דרכים לפעול.

אמא יקרה, הסיפור שלך בהחלט לא פשוט. על פי תיאורייך בנך סובל מהפרעות קשב קשות ובנוסף להן מבעייה רגשית. אין לי פתרונות פלא להציע . הדרך שלכם ארוכה ובהחלט לא פשוטה. הטיפול חייב להיות מקיף: טיפול פסיכולוגי, פסיכוטרפי, אולי שילוב בפעילות ומוסיקה, הרבה פעילות פיסית, חונכות אישית ,הרבה תשומת לב חום ואהבה. האם קיימתם אבחון מסודר? מה בנוגע למידת הבשלות לעלות לכיתה א מבחינה רגשית? להרגשתי אתם ההורים חייבים לבנות כעת לבנכם מערך תמיכה כולל שיחזק אותו וישכנע אותו כי אתם אוהבים ומקבלים אותו בכל תנאי. הרבה איחולח הצלחה בברכה אלמוג