לא מצליחה להציב גבולות לבת

בעלי לא בעד הדרכה כי אין לנו כסף, ויש לנו עוד דברים חשובים גם. כי מצב הכספי שלנו קשה, אני אף פעם לא עמדתי על גבולות, אולי בתור ניסיון ממה אני יתחיל. הילדה בת 12 ליקוי למידה והיפרית, והציונים שלה נמוכים 50 50 אני חולה גם במצב של דיכאון ויאוש, ומנסה בעיקבות הילדים לתפקד. אז לכן אף פעם לא עמדתי על המילה שלי. אני עכשיו מנסה, האים אין אפשרות שדרך בית ספר שיעזרו לה במישעת.היא עברה רק השנה בית ספר חדש, ודפקה הילדה מרוצה ובכיתת ליקוי למידה,רק יש 2-3 תלמידים קצט שונים בהיתנהגות שלהם, או בדיבור שלהם, המורה אומרת שהיא ברמה כרגע החי טובה, כי כאן הרמה יותר נמוכה ממה שעד עכשיו היתה. האמת בגלל מצב ריגשי של הילדה, כל פעם ויטרתי לה וחשבתי כי לא רציתי שתגיע לחיים שלילי כמו שלי יש, לכן מאוד דואגת לטובתה. אני מבקשת ממנה עזרה בבית, תמיד היא מתחמקת, מתי כן עושה רק כאשר מקבלת טלפון ממשהי מכיתתה, ומבקשת לצאת להיפגש, עכשיו מצד אחד אין לה חברות לכן אני מנסה שיהיו לה חברות וחשוב לי שיהיה לה טוב בחיים. כי היו מצבים שהילדה הרגישה יאוש ושלא אוהבים אותה.לכן ויטרתי לה ונתתי לה לצאת. רגע עם הילדה לא שומעת לי דוגמא , עם אני יבקש שהילדה תסדר את החדר שלה. הילדה תמיד מיתחמקת ואומרת לא יודעת מתחילה לבכות, או מנסה לדחות לשנה מאוחרת שתחזור, ואז יוצא שכבר מאוחר, ולכן אני מווטרת ושולחת אותה לישון כי היא צריכה להיתעורר מוקדם לבית הספר שהולכת בהסעה.אשמח מאוד לקבל תשובה כולם אומרים לי לקחת עזרה עזרה, אין אין מי שיעזור לי. אנכנו מטופליםברווחה. לי לאימא היא לא שומעת לאבא כן שומעת, כי הוא עומד על המילה, ולי ניראה שהילדה מפחדת מהאבא שיכה אותה,כי פעם כל פעם זה היה ככה. היום אני מנסה שלא ירים יד בכלל, ולכן הם שומעים לאבא. לא יתכן שככה זה ימשך, אין לה שום גבול

שושי, שנה טובה וחתימה טובה! אין לי ספק, שהבעיה נראית קשה ומורכבת מבחינתך, בה במידה שהיא בעיה נפוצה ואף הטפול בה אינו מסובך, אך דורש אורך רוח, עקביות והתמדה ואסטרטגיות של התמודדות עם גיל זה: * שתפי בקשייך את מנהלת ביה"ס, היועצת והמחנכת. הם אינם יריבים, אלא בעלי ברית. - תעודדי את בתך כאשר היא עושה משהו "חיובי". מחמאות עדיפות על תגמול כספי (דבר שאין לכם). * מסתבר, שכאשר יש ברצונה לצאת ולהפגש עם מישהו מחבריה והיא זקוקה לאישורך - היא ממהרת לציית ולעזור בבית. זהו בהחלט כיוון אפשרי ואף נכון. לאפשר לה "זכויות" כאשר היא בסדר ולשלול אותן ממנה כאשר היא אינה מתנהגת כיאות. מכל פנים, חשוב להיות עקבי! * תאמי עם בעלך כללי התנהגות רצויים וסבירים, שמצופים מהילדה. אני מניח, שכאשר תהיו מתואמים (ללא שמוש באמצעים כוחניים) - תווכחו לדעת, שקל יותר להטיל מרות. * יחד-עם-זאת, שבו עם הילדה, הסבירו לה את "כללי המשחק החדשים", כולל הבונוסים (אפשרות לצאת יותר למפגשים; אולי, אפילו, עד שעה מאוחרת יותר; הענות, במידת האפשרות הכספית, לבקשה כזו או אחרת של הילדה וכו'). כל אלה הן דרכים לעיצוב התנהגות ויש עוד כהנה וכהנה. רצוי להתייעץ עם יועצת ביה"ס, הפסיכולוג והמחנכת. בני מנהל "ניצנים"