קל לומר מלעשות

הכתבה מציגה תשובות לבעיה וכאילו שאם אעשה את זה הכל יפתר... מה עושים אם אני בבית רק חלק מהיום לענין המסגרת והגבולות וביתי מוגבל בגדלו לענין מקום לאפשר לילד להיות כשהילדה מנסה להרוס בכוונה - אוקיי אני מקבלת אותה כפי שהיא אבל מה עם המורים שלא מוכנים לקבל אותה כפי שהיא?

את צודקת שקל יותר לומר מאשר לעשות אבל היום כאשר קראתי את הכתבה הבנתי עד כמה הם צודקים במה שהם אומרים רק שההבנה באה לא מקריאת הכתבה אלא על ידי טיפול אצל פסיכולוגית ילדים ומשפחה. אנו הורים לילדה בת 8 שהתנהגותה תאמה את בעית הקשב והריכוז, אנו החלטנו ללכת לפסיכולוגית כדי להתיעץ איתה איך לעזור לילדה ולנו להתמודד עם ההתנהגויות שלה, פחות התעסקנו באיבחון ואם יש לה או אין לה בעיה קשב וריכוז. אני רוצה להגיד לך שמה שרשום בכתבה הוא נכון - זו בדיוק דרך הפעולה שהפסיכולוגית ממליצה לנו, רק עכשיו הכל בהרבה יותר ברור לי איך לנהוג, מה לעשות, מתי להגיב, להבין את התחושות שלי לגבי התנהגויות הילדה ועוד.... היום לאחר חודש וחצי - 6 מפגשים אנו מרגישים שיפור משמעותי אצל הילדה ולדעתי זה מה שחשוב איך אנו כהורים מכוונים את הילדים שלנו למקום שיהיה להם יותר קל ונוח וגם לאנשים שמסביבם כדוגמת חברים, מורים ואחים. מקווה שנתתי לך כיוון, בהצלחה.