חייבת עזרה

שלום לאלמוג ולכולם: לא יודעת מאיפה להתחיל אם בכלל יש אפשרות להשיב ולענות, כל כך מפחדת שבקושי מסוגלת לכתוב,עייפתי למדי מרוב הקשיים שחוסמיים לי את האושר בחיי,עייפתי מלהיות לבד בודדה ,עייפתי מלא לעשות כלום, עייפתי מלבכות ולקבל רחמים עצמיים,עייפתי מלהיות שונה מחברותי דבר שגורם לי סבל רב!!!!!!!!!!!אני קנאית לכאלאה שלומדות ומצליחות שמבינות ויודעות אנגלית, לכאלאה שעברו בגרויות לכאלאה להיום מלומדות לכאלאה שיש להם במה להתגאוות..... ולא כמוני הכל ההפך אני רוצה להצליח הלימודים איכזבו לי את החיים אני מרגישה אפסית חסרת יכולת ותוצאה חיובית.. למה ?אני שואלת למה ? ואף אחד לא יכול לעזור לי! לחיות בהרגשה שלא הצלחתי בעבר ללמוד בבית הספר וכיום אני מצטערת כלכך.... לעולם לא עשיתי אבחון כי לזה צריך כסף,ואני כרגע משוחררת שנה ומאז עבדתי חודש ועזבתי את העבודה מכיון שהרגשתי מושפלת שדיברו איתי אנגלית ולא היבנתי אפילו אף מילה.. אין לי ולא להוריי תקציב ללממן את האבחון,חוסר ההבנה כאשר אני קוראת,חוסר היכולת ביטוי,לשכוח הכל כל כך מהר,והזיכרון החלש שלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אז מה אני שווה ?!אני רוצה להצליח כמו כולם.. רוצה להיות גאה בי! רוצה סוף סוף לשמח את המשפחה שלי.. מרוב דמעות כרגע אני לא מסוגלת לראות כלום כמעט..חוץ מלהרגיש כמה החיים שלי בזבל.. כמה אין לאן לברוח.. כמה אני ישאר אומללה נפשית תמיד.. כמה שאני באמת לא ימצא אהבה אמיתית.. (הרי גבר מוסכל לא ירצה בי ..)אני טיפשה ולא יודעת כלום.... להשלים עם העובדה שזה ככה המצב ,לא מסתדר לי אני מצפה מימני ,בתוך תוכי אני רוצה כן להצליח,רוצה להיות שווה לכולם..."על טעויות משלמים"לא ידעתי שעד כדי כך... כיום אני מוצאת את עצמי ללא עבודה מתרחקת מחברותי מרגישה קנאית.. מרגישה שהם יודעות את חולשותיי שזה הלימודים,שאני תמיד תמיד מפרגנת להם כמה הייתי רוצה להיות כמוכם, או כמה הייתי רוצה להבין לדבר כמוכם אנגלית.. ואני כמו חסרת אונים מרגישה כמו ילדה בת 6 שלא מבינה כלום.. כל כך עצווווווווווווווווובה מאוכזבבבבבבבבבבבבבבבת חסרת כוחות לחייםםםםםםםם למה הם כאלאה קשיים ,לא רוצה חיים שכאלאה, מפחיד אות! האם יש ניסים ? איך אני עוזרת לעצמי? איך אני בוטחת בעצמי? איך אני מאמינה שאני יצליח? איך אני ממשיכה עם כל זה בחיים האלאה ? תודה רבה על ההקשבה ימית

אחר הצוהוריים טובים, האם כבר ביקרת בפורום שלנו בעבר??? ראי, את הניסים הכי גדולים אנו מחוללים בעצמנו. לעיתים צריך גוף מניע חיצוני שיעודד ויהיה שם בשבילנו, אך את העבודה החשובה תמיד נעשה בעצמנו. מתחילים מהחלטה קטנה וממוקדת: משהו קטן שניתן להגשמה בזמן קצר, כמו למידה של נושא אחד, אסטרטגיית למידה שבעזרתה מפוענח הטקסט, שינוי קטן שאותו רצית לעשות בחיים ( לישון שעה יותר , לקום שעה מוקדם יותר, לקרוא חצי שעה ביום, לצעוד, לרקוד, לצייר ) בקיצור משהו שיביא לך נחת. זו התחלה. אחריה אפשר להציב יעדים נוספים ולהגשים אותם בהדרגה. אסור להיבהל מן הקושי למרות כשלונות העבר. הגישה כעת חייבת להיות שאפשר. אפשר הכול.... הצעדים הקטנטנים מביאים למעט יותר אמונה. עם האמונה מעט יותר הצלחה עד להגשמת המטרה, כל מטרה. החיים האלה בם שלך והם יראו בדיוק כפי שתבני אותם וכפי שתחליטי שיראו. השליטה ביידייך, לכן בחרי נכון , החליטי על שינוי והשאר כבר יבוא מעצמו. בהצלחה אלמוג

היי אלמוג תודה על תגובתך.. אני מאוד רוצה להצליח מאוד מאוד אפילו..מין תחושת כישלון כבר ממההתחלה כיון שאני מאמינה שאני מכירה את עצמי. קשה לי להאמין שאני כן יכולה להצליח,איך?הרי אני באמת שלא יודעת כלום... מחוץ להעביר יום ועוד יום כבר שנה שאני בבית מאז שעזבתי את העבודה. נורא מדכא אותי אצם זה שאני חלשה מאחרים מזה שאני לא מוצלחת כמוהם, ולא מאמינה לא מאמינה שאצליח... הלוואי והיה מקום בו יכלתי להעזר יש דבר כזה , מאיפה אני מתחילה איך אני עושה זאת ? כרגע מצב הכספי שלי לא מאפשר אבחון.החלום שלי היה להתחיל מכינה השנה..אבל אין מצב שאני עוברת. כל כך קשה לי. האם ערך של בן אדם נמדד לפי ההסכלה שלו לדעתך ? ואיך משנים תפיסה שכזו שהורגת אותי ? מה שתיארתי לך : ,חוסר הבנה מהנקרא,חוסר זיכרון,חוסר יכולת בביטוי בכתב פתאום מה שרציתי לרשום נעבד לי .. יש לזה משמעות לדעתך או אין קשר לליקוי למידה ? אני גרה באזור חדרה נתניה אם יש דרך לעזרה אשמח כל כך שתפני אותי תודה מראש לך ימית