האם ככה זה אמור להיות תמיד....

היי אורלי מה שלומך??..... אני כותבת לך מתוך ייאוש, אני יודעת שדבר לא ישנה את דעת הוריי עליי אני מנסה לשוחח איתם, אך ללא הצלחה אבא משוכנע שהכל בסדר אבל אצלי הכל שחור... התחלתי לאכול אפשר להגיד, אבל התחושה של המשקל רודפת אותי אני חושבת שאני עדיין שמנה.. אני מנסה להחלים אני לומדת עכשיו וקשה לי ,, קשה לי להתמודד עם המצב בבית קשה לי לנסות לדבר עם הורי ולראות שאין עם מי לדבר הייתי בשמחה עוזבת את הבית אבל המצב הכלכלי שלי לא מאפשר לי זאת אני תלויה בהוריי... אני כותבת לך עכשיו ואני בוכה על החיים המרירים האלה אני בוכה שבכלל הגעתי למצב המתסכל הזה... שאיני יודעת במה לבחור... החיים מתאכזרים אליי ואיני רואה את הטוב שבהם החיים כרגע מכוסים בענן שחור כבד שלא עוזב.. אני לא מגזימה עם התיאורים שלי פשוט נמאס לי מזה שאני מנסה לדבר עם ההורים שלי והם לא מבינים, אני מנסה לדבר עם אחיות שלי והן חושבות שהשתגעתי אני מנסה להגיד למישהו בבקשה עיזרו לצאת מזה ולהיות מאושרת אבל אין קול ואין עונה התשובה היחידה היא תפסיק לחפש רחמים את כל הזמן מתעסקת ברחמים עצמיים.... אבל אני לא אני פשוט מחפשת תמיכה והיא לא נמצאת כאן אני מחפשת עזרה אבל כנראה מקום החיפוש לא נכו וזה ממש מאכז אותי כי המשפחה שלי היא הדבר שהכי חשוב לי בעולם והם מפנים לי את העורף.!!!! .... קשה לי לקבל את זה ובעיקר קשה לי לקבל את עצמי ככה .... אני לא מסוגלת יותר בבקשה עיזרי לי עיזרי לי להפסיק לבכות ולהאמין שיהיה עוד טוב....ן

שימי שלום קראתי בעיון את הסיפור שלך וקצת קשה לי לקבל את הפניית העורף מהמשפחה שלך. את לא מספרת לי בת כמה את- האם את בגיל ההתבגרות או אחרי גיל 20 כי זה פרט מאוד חשוב. אני מציעה שתנסי אולי לחפש את העזרה אצל דמות בוגרת אחרת שקרובה לך אולי דודה או אמא של חברה או אפילו חברה טובה ואם את בגיל בית ספר אולי יועצת ופסיכולוגית של בית הספר שאולי יזמנו את ההורים לשיחה ויעירו אותם משנתם ומשאננותם, אגב, הרבה הורים מעדיפים להמשיך עם החיים ולהתעלם מזה שהילדים חולים ולא בגלל חוסר אהבה אלא בגלל שקשה להם להתמודד מול המציאות הזו שהילדה שלהם חולה אז מה שאת מספרת פה לא כזה נדיר. אבל באמת החיים לא כאלה שחורים ובהחלט עם יהיה לך דמות בוגרת אחרת שתדבר עם ההורים ותעזור לך אז ייתכן והם יתעוררו ויבינו שאת זקוקה לעזרה ודחוף. מה לגבי שיחות וטיפולים האם ניסית את האופציה הזו. חלק מההחלמה במחלה הזו היא השיחות ולהבריא את הנפש שחולה פה, להתעמק מאיפה הבעיה באה ולהתמודד עם הבעיה ולכן חשוב שתלכי לשיחות תראי שזה יקל עליך. נסי דרך קופת חולים אם את מעל גיל 18 את יכולה לקבוע לך שיחות לבד ולא צריכה אמא או אבא ונסי לשתף דמות בוגרת אחרת או חברה טובה.אל תתייאשי החיים לא כאלה שחורים יש גם באמצע.