מיואשת מהכל!

אני לא יודעת כבר מה לעשות... למי לפנות... אני כל כך מיואשת מהכל ובמיוחד מעצמי... הימים שאני עוברת הם פשוט גיהנום אני לא מפסיקה לאכול כ-ל היום! בתקופה האחרונה אני פשוט אוכלת כמו מטורפת! אני משתמשת במשלשלים כבר 4 חודשים ולמרות שאני יודעת שזה עושה נזק אני לא מפסיקה- אני רואה בזה לפעמים כמפלט היחיד שיש לי- עם כמה שזה אבסורד... אני כבר נכנסתי לדיכאון מכל המצב הזה! אני לא מוכנה לראות אף אחד! לא מוכנה שאף אחד יראה איך השמנתי בזמן כל כך קצר!! אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי כבר.. בעבר התחלתי טיפול פסיכולוגי והפסקתי אותו כי הרגשתי שזה לא מתקדם... אחר כך התחלתי טיפול עם דיאטנית קלינית שחשבתי שאולי זה מה שיעזור.. אני כבר לא יודעת למי לפנות- ממי לקבל עזרה אני פשוט מרגישה שאני קורסת...

למיטל המתוקה- אין לי ספק שאת בבעיה ובעיה שחייבת להפתר ולהיות מטופלת כמה שיותר מהר. הקטע של בולמוסי האכילה מעידים על בעיה- על הפרעת אכילה והכי חשוב זה לטפל בפאן הנפשי קודם כל ברגע שייפתרו בעיות הנפש העדינה והרגישה אז הכל יבוא על מקומו בשלום וייפסקו הבולמוסים. הבולמוסים בשילוב עם המשלשלים הם סוג של בריחה, בריחה מהתמודדות, בריחה מכל מיני בעיות ודברים וזה יוצא בצורה של בולמוסי האכילה. האם את גם בולמית, כלומר מקיאה? את חייבת לקחת עצמך בידיים ואחרי שייפתר הפאן הנפשי אז יבוא מקומה של הדיאטנית שתרכיב לך תפריט כמו שצריך. את לא חייבת ללכת לפסיכולוג קונווציונאלי יש הרבה מטפלים הוליסטים ורוחניים שמטפלים מצויין בבעיות האנורקסיה הבולמיה ואכילת היתר הכפייתית- אל תהססי לפנות אליהם כי הם פה בשבילך. ברור לי שאת רוצה שהבעיה תפתר ורוצה לצאת מזה וזה כבר צעד חשוב. אל תפחדי פני לעזרה זה חשוב מאוד מאוד אל תשאירי דברים באוויר הם לא ייפתרו מעצמם.

תודה על התשובה... אני באמת מרגישה שאני רוצה לצאת מזה- לא ככה אני רוצה שהחיים שלי יראו.. זה פשוט לא מגיע... לא לי ולא לאף אחד אחר! הבעיה היא שאני כבר לא יודעת למי לפנות- לשאלתך- לא אני לא מקיאה (אני לא אגיד שלא ניסיתי, אבל אני לא מצליחה ודיי נרתעת מזה...) רציתי לשאול אותך אם את מכירה מטפל טוב באמת שיכול לעזור לי... אמא שלי רוצה שנפנה לרופא משפחה אבל אני לא רוצה- גם כי היא לא יודעת הכל- היא חושבת שאני פשוט בדיכאון, וגם כי אני לא רוצה לפתוח את זה ככה... לא רוצה שזה יהיה רשום איפשהו או משהו כזה- ואני גם לא חושבת שאני יהיה מסוגלת להסביר את המצב שלי לרופא משפחה. יש מישהו שאת יכולה להמליץ עליו מאיזור המרכז..? איזה סוג של מטפל היית ממליצה לי.?

אבל אני פחות הסטרית יש מספיק בעיות שתסיימי את זה יהיו עוד ועוד ועוד לכן צריכים להיות פרופורציונאלים לגבי כל עניין ועניין ברור שלהמשיך לחפש פתרון ועזרה אבל אל תתני לחיים לחלוף על פנייך כל עוד את חולה רק כי לא מצאת דרך להתמודד עם העובדה הזו

את מתמודדת עם סיטואציה מאוד לא פשוטה וטיפול יוכל בהחלט לסייע לך בכך. ישנן אופציות טיפול שאינן מחייבות פנייה לרופא המשפחה. עם זאת אינך צריכה להיבהל מעדכון רופא המשפחה בדבר. אני יכולה לספר לך על עצמי: כשהחלטתי להתחיל טיפול ובחרתי בתל השומר הייתי זקוקה לטופס 17. בקופת החולים לא ידעו על הפרעות האכילה. הלכתי לרופאת המשפחה וביקשתי הפנייה. היא לא חיטטה יותר מידי, לא שאלה שאלות עמוקות מידי - אלא רק כמה פרטים בסיסיים כדי שיהיה לה מושג. היא נתנה את ההפנייה ומאז לא שאלה על כך. רופא משפחה אינו פסיכולוג והוא לא ישאל שאלות בעייתיות מידי. וגם אם תישאלי לגבי דברים שקשה לך לדבר עליהם - את רשאית להגיד זאת לרופא. בנוגע למסגרות טיפול - אעתיק לך משהו שכתבתי למישהי אחרת ששאלה: ישנן מספר מסגרות לטיפול בהפרעות אכילה. 1. מרכזים להפרעות אכילה בבתי החולים שיבא, איכילוב ורמב"ם (עד כמה שידוע לי ביתר בתי החולים הטיפול מתבצע במחלקות פסיכיאטריות). במרכזים צוותים רב תחומיים הכוללים פסיכיאטרים, פסיכולוגים, דיאטניות ועוד. התהליך מתחיל במפגש אבחון שלאחריו מקבלים המלצה על אופן הטיפול הרצוי. 2. עמותות פרטיות - למשל שחף. קופות החולים אינן משתתפות במימון. (כלומר אין צורך בהפנייה מרופא המשפחה) 3. טיפול פסיכולוגי + דיאטני - ניתן דרך קופת החולים או באופן פרטי. אם את בוחרת ללכת לפסיכולוג דרך קופת החולים הקופה משתתפת בעלויות (לדעתי המחירים משתנים מקופה לקופה ועל כן רצוי להתקשר למוקד על מנת לברר זאת). לגבי דיאטנית - התשלום הוא אחת לרבעון. 4. קבוצות תמיכה - למשל אכלנים כפייתים אנונימיים (ללא עלות אך מבקשים לתת תרומה סמלית) - קיבלתי המון המלצות לגביהם. אם יש אופציה שאת יותר מתחברת אליה - כיתבי על כך ואפרט יותר. בהחלט רצוי לשוחח על כך עם רופא המשפחה - הוא יוכל לנתב אותך לאפיק הטיפולי שיתאים לך יותר. הטיפול במרכזים להפרעות אכילה בבתי החולים מצריך טופס 17 אותו לוקחים מקופת החולים (ניתן להגיע גם ללא טופס 17 אך העלות הכספית גבוהה יותר).