אני רוצה לישון

לישון לישון לישווווןןן כל כך הרבה ולראות טלויזיה ולקרוא ספרים עד שאני ארדם ולשכוח מהכל ולשכוח את הכל וללכת אחורה בזמן ולא קדימה ואולי אם כבר אחורה אז לחזור לרחם ולהיוולד לאישה אחרת ולאבא אחר ולא להתעצבן לעולם ולהיות טיפשה ומאושרת כמו אחותי ולהיות שבעה תמיד בלי לאכול כלום ןולהרזות בלי לשים לב ולהעצר על גיל 21 ולישון ולנוח ולקרוא הספרים ולהיות רואה ובלתי נראית ולא להקיא לעולם ואף פעם לא להגיע למצב שאני צריכה אני לא רוצה לטפל במחלה שלי אני רוצה שהיא תעלם אני לא הבאתי אותה על עצמי! אף פעם לא אמרתי לעצמי "הנה שיטה טובה לאכול ולשמור על המשקל" זה פשוט קרה! זה בא אלי! למה אני צריכה להתאמץ בשביל זה בכללללללל??????? ואם אני נשלטת בידי זה אז מה הטעם? שונאת את עצמי איך הגעתי למצב הזה זה לא פייר שום דבר לא מצליח לי כוס עמקקקקקקקקקקק

מולאן יקירתי העלת בדבריך כל כך הרבה נקודות חשובות... אני מרגישה שקשה לך ומאוד מבינה מדוע. זה לא פשוט אך מוטב להילחם פעם אחת ולתמיד בהפרעות האכילה מאשר לתת להן לשחק בך במשך שים (כפי שהיה עד כה). כמה נקודות ספציפיות בדברים שכתבת שהרגשתי צורך להתייחס אליהן: # את מבקשת ללכת אחורה בזמן - כלומר להיות קטנה יותר ובהמשך מבקשת להישאר בגיל 21. יתכן מאוד שהפרעות האכילה נובעות אצלך בין היתר מרצון להישאר ילדה, לא להתבגר, לא להתמודד עם גוף נשי. אבל אי אפשר להילחם בטבע. כולנו גדלים ואין בכך פסול, להיפך. ההתפתחות הזו היא חלק מהחיים והיא נחוצה מאוד. # רצון להיוולד להורים אחרים - אכן בחלק מהמקרים הפרעות אכילה מתפתחות סביב קשר לא תקין עם ההורים (למשל חוסר פרטיות). חלק מהדברים ניתנים לתיקון. # תיארת רצון להיות בלתי נראית - הדבר מתחבר לעניין ההרזיה הפיזית ולעניין הסתרת הבעיה מעיני כולם. אולי יש כאן משהו הפוך? אולי את דווקא כן רוצה שישימו לב אליך? # לא רוצה לטפל במחלה אך רוצה שהיא תיעלם - ברור שזה לא קל להילחם בזה אך לצערי הדברים הללו אינם נעלמים מעצמם. לא טוב לך במקום בו את נמצאת ועליך לרכז את כל האנרגיות שלך על מנת לצאת משם. השליטה בידיים שלך ורק את תוכלי להוביל את עצמך לשביל הזהב של ההחלמה. # " שונאת את עצמי איך הגעתי למצב הזה" - שנאה עצמית והאשמה עצמית לא יעזרו כאן. אין לך שום סיבה להאשים את עצמך ובטח שלא לשנוא את עצמך. יש בך המון צדדים חיוביים, המון מה לתת, המון מה להשיג ולאן לשאוף. אל תוותרי על הדברים הללו. אל תכי על חטא. זו מחלה בדיוק כפי ששפעת היא מחלה. וכפי שבמקרה של שפעת נדרש טיפול - גם כאן נדרש אותו הדבר. אסור להזניח את המצב שמא יחמיר. מקווה שתחשבי קצת על הדברים...

איזה נשמה את!!! חח הרגשתי כמו איזה סופרת שכתבה שיר ועכשיו את מנתחת אותו חח ואני שמעתי הרבה ניתוחים בזמן האחרון לימדתי קצת ספרות (בתור מתרגלת לא מורה) הניתוח שלך לא נופל מגדולי המנתחים תאמיני לי..!!! הבולמוסים שלי הרבה פעמים נובעים מרצון לעצור את הזמן או לא ללכת לקראת משהו שאני צריכה לעשות ולא רוצה ותמיד פחדתי לגדול ואני עדיין מפחדת וזה נורא החיים גם ככה קשים אבל כשיש לך שפעת את לא מעלה לעצמך את החום ולא מתקררת בכוונה זה מה שמוזר לי כי מי שעושה את כל הדברים האלה זה אני תודה על הכל מאמי שלי