הילה..

אני נהייתי ממש שמנה וזה הורג אותי וזה מגעיל אותי זה כ"כ דוחה ועדיין אין לי את כל האנרגיה בשביל לעשות דיאטה רצינית של ממש!! כמו הפעם האחרונה שהייתה וחשבתי לעצמי להכנס לאתרי פרו אנה למיניהם..רק כדי..את יודעת..דחיפה ואני לא יודעת כמה זה יעזור.. ואיך אני יידע שלא יקרה כמו הפעם האחרונה? שהרעבתי את עצמי [פעמייםם!] ואז אחרי כמה ימים פשוט הרגשתי שאני עוד שניה מתעלפת ולא מספיק שזה מה שקרה אפילו לא הסכמתי לאכול והייתי צריכה להכריח את עצמי לאכול..כאילו אפילו שזה הכי מובן מאליו שאני אמורה לאכול- לא רציתי. ואת יודעת מה? יש בפורום הזה כאן משהו ש"מגרה" אותי בכל העניין הזה יש כאן בנות שכותבות שהן מפחדות לשתות(!!) ומוסיפות שעל אוכל בכלל אין מה לדבר ואני כ"כ מקנאה בהן..אני אומרת- איזה כיף להן שהן ככה יכולות להחזיק מעמד בלי אוכל איזה כיף להן שהן עומדות במטרות שהן מציבות לעצמן וכתבת כאן למישהי שההרגשה הזו שאת רעבה והצלחת ושאת ריקנית היא כ"כ ממכרת וזה כ"כ נכון אני מדמיינת לעצמי את התחושה ואני אומרת לך את האמת- זה כיף ! זה באמת מושך אותי אני באמת רוצה להיות שם..ברזון הזה, בהרגשה שאת מצליחה, שאת שולטת על הגוף שלך ולא הוא בך..התחושה של הרעב שמראה לך שאת יכולה ועומדת בזה..ואת הכיף הזה שהצלחת...אני כ"כ מכירה את זה זה באמת ממכר וזה מושך אותי הילה אני אומרת לך את האמת, אני נמשכת לזה! אני רוצה להרגיש את התחושה הזאת..התחושה שאת רזה או שאת בדרך להיות רזה שאת מצליחה..שאת יכולה!! זהו..אין לך כלום בבטן..היא מקרקרת ואת תהיי רזה עכשיו וואי זה באמת עושה לי את זה להיות שם באמת!! ואולי זה לא הפורום המתאים לי אם אלה המחשבות שלי..לא? כי זה לא משנה כמה תכניסי לי פה למוח שיש לי ה"א..הרצון להיות רזה תמיד ישאר אצלי זה מה שאני רוצה!! וכן יש תקופות שזה נחלש כמו התקופה האחרונה..עד שזה צץ שוב זה לא נעלם אף פעם זה תמיד שם!. ואמנם יש לי עוד הרבה דברים שאני רוצה שהם פחות שטחיים מלהיות רזה אבל כןןןןןןןןן גם להיות רזה אני רוצה והייתי אצל ידיד שלי ותפסתי את הבטן ב2 הידיים ואמרתי "איכככ איייכככ אני שונאתתתתתת אותךךך!" והידיד התסכל עליי ואמר: "את באמת רואה כאן בטן??" והייתי בהלם שהוא שאל את זה.. כאילו..הוא באמת לא רואה??? איך אפשר שלא?? יש לי טיול שנתי עוד שבועיים תמיד איכשהו זה מגיע לטיולים השנתיים בקיצור אנחנו נלך למעיינות חמים..הילה אין סיייכויי שאני הולכת להיות בבגד ים פשוט אין סיכוי כזה אין מצב שאני נותנת למישהו לראות אותי עם ביקיני לאא!! ומצד שני אני כן רוצה לצאת לטיול הזה..שנה שעברה לא יצאתי בגלל שההפרעה דיכאה לי את החיים ולא היה לי מצברוח לכלום אין סיכוי שאני אפספס שוב מה אני אמורה לעשות??? אולי להכנס למעיינות עם חולצה עליי? אוף..את מבינה אותי? תגידי לי שכן.. כי אני מרגישה כמו סתומה סליחה על החפירה.. לילה טוב **חמודה**

ב"ה אולי הוא מתחיל להבין שיש לך ה"א יקירה אם את מרגישה באיזשהו אופן שהפורום הזה מדרדר אותך אני באופן אישי אבקש ממך לא להכנס לפה אם תרצי תמיכה ..כתבי לי למייל אבל תמנעי מלקרוא הודעות של בנות שכותבות פה מה זה משנה את ממילא תעשי מה שה"א רוצה ממך היא רוצה "רזון" - זה מה שהיא רוצה. כך שמה שאני אומרת לא רלוונטי (אולי?...) מה את רוצה שאומר? בעצם? ולא אל תרגישי אשמה שאת מציקה לי כביכול אני באמת שואלת מה את רוצה לשמוע להבין? שאני לא אבין? אני מבינה..מה זה עוזר לי להבין? יש מצווה כזאת - להבין את האחר...שיהיה אבל מה איתך ...את לא רוצה משהו אחר? את לא רוצה להיות חופשייה.? את לא רוצה ללכת לטיול עם חיוך? תלכי מצידי עם מכנס וחולצה ואז תרצי להרוג אותי שלא כתבתי לך "את צריכה ללכת עם בגד ים כי את נורא רזה" זה בכלל משנה אם אכתוב את זה? את ממילא תרגישי שמנה אבל זה מה שאני עשיתי הלכתי עם חצאית מעטפה של בלט וחולצה וזה היה בסדר בכאילו כי אז התחילו לשאול מה זאת התלבושת הזאת? ואני סובבתי את הראש אם הרגשתי טוב?...נגיד ש... מתי באמת הרגשתי טוב? כששמתי עלי את הבגד ים ואמרתי לעצמי "שיקפצו!!!!!" אז באמת הרגשתי טוב וגיליתי להפתעתי שאני לא ממש מעניינת ושלא מסתכלים עלי ודווקא די שמחתי כי זה אמר בפרוש שזה כבר לא משנה לי אם אני "שמנה או לא" אגב זה קורה רק מתי שבאמת את שלמה עם עצמך גם אם לא במליון אחוז אז מה תרצי לעשות יקירה ????... אני מקווה שלא תאבדי את הראש צר לי מאוד שהמערכת לא מתערבת במקרה שלך כי אני באמת חושבת שאפשר להציל אותך והיא גם לא תתערב אז תרגיעי אני רוצה שתגיעי לרגע שתביני באמת שזה קשקוש! תהני בטיול ואת מוזמנת לכתוב לי עד אז... נשיקות וחיבוק ענקי המון אהבה יפה

בטח שאני רוצה. אני רוצה להיות חופשיה, ללכת לטיול עם חיוך, לאהוב את עצמי, להתלהב מהעבודה שהולכים למעיינות חמים ולא להתבאס מזה, לא להתייחס לגוף שלי... אז מה אם אני רוצה מישהו ייתן לי את זה? זה קורה? זה יקרה? לא. אז רצון זה טוב. מה זה עוזר לי שאני רוצה. יש עוד הרבה דברים שאני רוצה ובד"כ אני כן מצליחה להשיג את היעדים שלי, אבל לא במקרה הזה. אני לא רוצה ללכת עם מכנס וחולצה כי אני יראה חריגה, ולא, אני לא אכעס עלייך כי אני בכלל לא רזה וקצת מוזר לי שאנשים לא רואים את זה כשאני לא יכולה להימנע מלשים לב לזה. אתמול הייתי באירוע, והחולצה שקניתי.. כל כך פחדתי שהיא תבליט יותר מדי את הבטן השמנה שלי.. אבל היא לא. אמנם אני ראיתי בטן, אבל מסתבר שלאחרים זה לא הפריע..דווקא החמיאו לי. אבל אח"כ כשעמדתי ליד האוכל בא איש אחד ואמר לי: "תשמיני. את צריכה להשמין". והתחיל לצחוק. די התעצבנתי. אני לא מבינה למה הוא לא ראה את זה, ולמה אחרים לא התייחסו ולמה אף אחד אף פעם לא רואה את זה, חוץ מהאחים שלי. ואני לא יכולה פשוט ככה ללבוש בגד ים..אני יודעת שיסתכלו! אני יודעת שידברו שיגעלו שיצחקו.. אני לא יכולה אוף לא יכולה.. אז אין כאן "מה תרצי לעשות" כי זה לא נתון לבחירתי! אני רוצה! נו יופי! אז מה אם אני רוצה!! רצון זה טוב. לא עוזר!. מה אני רוצה לשמוע? אני מפחדת לשמוע שאני שמנה, ושונאת לשמוע שאני רזה אז גם פה אין מה אני רוצה. זה מה שיש, לא מה שאני בוחרת. זה לא לבחירתי ואת יכולה להגיד שאני זו שמכוונת ובוחרת מה יהיה לי, ושאין דבר כזה לא יכול יש לא רוצה וכל זה.. אבל זה לא נכון. הדבר היחיד זה מה שיש עכשיו. ואין לי אפשרות לשנות את המצב הזה את מבינה? בד"כ בחיים שלי אני לא מקבלת את זה כי אני מאמינה שאפשר לשנות דבר שמפריע לך. אבל זה לא נכון לגבי המקרה הזה! פשוט לא נכון. אין רצון. אין. אין אין אין אין אין אין אין אין. פשוט אין. אני רוצה לכתוב בפורום אבל הוא מדרדר אותי אני רוצה לקרוא בפורום של פרו-אנה אבל זה מדרדר אותי אז אני רוצה. אני יכולה להמשיך לרצות. אין רצון יש רק ה"א. מצטערת שאני כותבת את זה אבל ככה זה וככה אני רואה את זה. בקשר לידיד, הוא מתכנן להתקשר הוא מחפש את "הזמן הנכון". גם אליו אין לי כוח שיעשה מה שבא לו אין לי כוח לכלום יותר