לא מוסבר

אני יודעת שאם אני ישתה אני לא ישמין, אני יודעת שאם אני לא ישתה אני ימות. למה עם כל הידיעה הזאת אני עדיין לא מסוגלת למלאות את עצמי במים? איזה מפגרת מקיאה מים??? אני מתה מצמא וכמו מפגרת, אני אומרת לעצמי, אל תשתי כי עוד רגע תישקלי ותראי שעלית במשקל.?!?!? אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווף. איך זה מסתדר הידיעה שאני על סף עילפון והידיעה שמים לא משמינים עדיין לא מספיקים לי כדי שאני יפתח את הפה ויתחיל לשתות?? הרי אני יודעת, אז מה הבעיה שלי? מה יעזור לי לצאת מזה? (ואני רק בשלב לפתוח את הפה לשתיה?! מי מדבר בכלל על אוכל??)

ב"ה זה מה שאת מאחלת להן???.... אין לי מה לומר אני חושבת שאת יודעת מה את צריכה לעשות את פךשוט צראיכה לעשות ולהניח לכל התנאים שעונים על הנוסחא "למה לא לעשות" תמיד יהיה תירוץ לא לעשות הבנות שלך צריכות אמא עשי לעצמך טובה תתעוררי!!!! חיבוק ענקי :-)