בעיית אכילה?

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

24/01/2008 | 20:29 | מאת: רוי

הי, בת 19 אני נמצאת במשרד עם בנות ממש רזות ונראות טוב, לידם אני מרגישה מלאה ותחושה לא נעימה שגורמת לי לרצות להיות כמוהם, אחרי כמעט כל ארוחה אני הולכת להקיא, אני גם מאוד דכאונית. מה אפשר לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה
25/01/2008 | 00:20 | מאת: שחר

לטפל בזה כמה שיותר מהר, דרך תל השומר, קופת חולים, מכון אגם ועוד.. שלא תגיעי לגיל מבוגר כמו שאני הגעתי לאחר הזנחה וזה רק מחמיר!!! תקראי את התשובות של הילה שמתמצאת מאוד בנושא (תכתבי בחיפוש את המילה בולימיה, חוות דעת של מנהלות הפורום ותקראי קצת על המחלה הארורה הזו). אל תחכי עם זה תטפלי כבר ממחר. בהצלחה...

27/01/2008 | 11:12 | מאת: מולאן

אני צריכה להזכיר לך שלהקיא זה דבר לא טבעי לא מקובל ומזיק ביותר? (עזבי שגמאני עושה את זה) אבל זה ידוע כל זה.. אני לא שואלת אף אחד לדעתי יותר בריא לך לרצות להיות רזה כמו שאת תראי רזה ולא כמוהן התחרות צריכה להיות עם עצמך.. עזבי אותן.. קנאה היא דבר מכשיל לעומת זאת תחרות בייחוד שהיא עם עצמך היא דבר בריא ומועיל כל יום תנסי להיות יותר טובה ממה שהיית אתמול לצורך העניין אם את רוצה לרזות אז תאכלי פחות ותוציאי יותר אנרגיה.. בקיצור ולעניין הכי חשוב שתסתכלי על עצמך ועל איך את רוצה להראות! את בחיים לא תראי כמוהן גם אם תהיי רזה את תהיי רזה כמוך! ולא כמוהן אז די! תתעסקי בעצמך ותחשבי מה את צריכה לעשות כדי לגרום לעצמך להיות מאושרת יותר ושיהיה לך יותר טוב עם עצמך תחזירי כל הזמן את הראייה אלייך כי את יכולה להעביר חיים שלמים בלהסתכל על מה יש לאחרים בלי לשים לב שאת אף אחד מהדברים האלה עוד לא השגת לעצמך.. ואז יום אחד תתעוררי.. - אופס מאוחר מדי! בכוונה למנוע את זה כדאי שתתחילי לשים לב יותר לעצמך ולרצונות שלך! המון בהצלחה מולאן

27/01/2008 | 13:47 | מאת:

ב"ה אמות המידה משתנות אבל נכון להיום תמיד מישהי רזה תמצא חן יותר. אין לזה הסבר הגיוני רק שלא תמיד זה מרחיק לכת ומאבד מהפרופרציות כפי שזה קרה לי לאחרות ותתפלאי גם לך! ואת חייבת טיפול!!!! את מספרת את זה כאילו שהכל בסדר אצלך שלרגע חשבתי "רגע היא בסדר?" אם את שואלת היכן מטפלים יש הרבה מרכזים תלוי היכן את נמצאת אם את רוצה המלצות פשוט כתבי על קרבת מקום ו קופ"ח שאת נמצאת בסביבתה אני לא יודעת אם הטיפול הוא שוס גדול אבל המסגרת חשובה מהטיפול עצמו ואולי הגורם המכריע בהחלמה כמו כן נראה לי שלא יזיק טיפול תרופתי בהנחה שאת דכאונית אגב... על סמך מה את קובעת שאת דכאונית? מה הסימפטומים שיש לך ?... איך בכלל התחילה לך הפרעת אכילה? מתי? מתי התחלת להקיא? אשמח שתגיבי כדי אוכל לכוון אותך..... המון אהבה חיבוק ענקי

27/01/2008 | 19:35 | מאת: רוי

הי, אני מב"ש, ואני חיילת, הייתי מטופלת אצל הקב"ן והוא קבע שאני אכן סובלת ממצוקה נפשית בינויות והפנו אותי לטיפול תרופתי נגד חרדות ודיכאון(רסיטל).הטיפול אצלו לא כולכך עוזר זה פעם לחודש... מתי זה התחיל? שהרגשתי נחותה ליד אנשים אחרים שאני נמצאת לידים, ושאבא שלי היה אמר לי על כמות האוכל שאני אוכלת לפני בערך 5 שנים. זה היה לי בתקופות לפעמים לא הרגשתי צורך בכלל והשלמתי עם עצמי, והיו לי שבועות שאחרי כל ארוחה הייתי הולכת להקיא, כנראה שלא רציתי לחשוב שזאת בעיה , ועכשיו זה כמעט אחרי כל ארוחת צהריים שאני לא ארגיש אשמה שאכלתי.כולם מסביבי מדברים על דיאטות וכדומה, ואמרתי לעצמי שזאת הדרך הכי טובה לא לעלות במשקל. עכשיו אני מבינה שזאת כן בעיה שאני צריכה לפתור אותה. הבעיה היא שאני נמצאת במסגרת צבאית ואני לאיכולה ללכת לטיפול.. ואם אני אדבר על הבעיה הזאת יוציאו אותי מהצבא.