אני לא יודעת מה לעשות...

היום בלימודי תאטרון..התחלקנו להפקות. שזה מקסים ונפלא וגם קצת קשה כי זה מעכשיו ועד עוד חצי שנה הולכים לעבוד על הפקה שתעלה בסוף השנה... ואני נבחרתי להיות עם במאית ממש נחמדה ומקסימה הבעיה היא - שהיא אמרה שנצטרך המון להיפתח רגשית, שהגבול בינה לבין פסיכודרמה ממש ממש דק אבל היא לא מתכוונת לעבור אותו בכל מקרה, נצטרך להיפתח רגשית ואני לא יכולה..בקושי בפורום כאן נפתחתי וזה לקח הרבה זמן..אז למרות שאנחנו קבוצה קטנה ושומדבר לא יוצא החוצה..אני שומרת תמיד הכל לעצמי, אף אחד לא יודע על החיים שלי, אני שונה בפנים ושונה מבחוץ.. אני לא יודעת מה לעשות.. ועכשיו , היא נתנה לנו לשיעור הבא להכין קטע שנקרא- "אמא שלי". להכין מה בראש שלנו. דווקא על הנושא הזה?? וניסיתי לתרגל עם עצמי..לספר..ודמעות התחילו לרדת לי מהעיינים.. אני לא יכולה לעשות את זה! אני לא מתכוונת לבכות אבל אני לא יכולה אני לא יכולה לעשות את זה..אני לא יודעת מה לעשות אני לא הולכת לשקר ולהגיד שהקשר שלי עם אמא שלי פשוט מושלם אני יגיד את האמת.. אבל אני לא יודעת איך..בלי לבכות כי בחיים לא דיברתי על זה חוץ מכאן, שזה ווירטואלי.. אני לא יכולה לעשות את זה , אני לא יכולה..לא יכולה

ב"ה לא יכולת לבקש משהו יותר טוב מזה אני בעד! קשה קשה אבל אפשרי וזה ממש במקום בדיוק בשבילך!!! ממש אפילו סוג של טיפול נשיקות :-)