הפרעות אכליה

שלום ליפני כמה ימים עשיתי בדיקות דם וכמובן כמו תמיד אחרי כמה חודשים שאני לא לוקחת ברזל אין לי פשוט כלום אבל כלום.שאלתי את הרופאה שלי למה דווקה זה כל הזמן קורה לי והיא אמרה לי שהתזונה שלי לא בריאה אז ככה אני יודעת שאני לא אוכלת מושלם ופעם גם הרופאה צעקה עלי אבל עכשיו ניראה לי שהיא היתייאשה ממני בכל מיקרה רציתי לדעת אם זה בגדר הפרעות אכילה או שאני סתם צריכה ללמוד איך לאכול הבעיה שלי היא שאני לא באמת רעבה או שאם אני רעבה אני אוכלת ממש המון עד שאני מיתפוצצת כל הזמן אנשים בבית מעירים לי על איך שאני אוכלת אני מאוד אוהבת מתוקים אבל זה לא בה בתוספת לאוכל אני פשוט יכולה לאכול 10 טופים ביום וזה יספק אותי או לחילופין חבילת שוקולד או כל דבר שקשור לסוכר וקופאין אבל לא בכמיות שיכולות להשביע אלא רק ליגרום לך להרגיש בחילה בכל אופן אני כל הזמן מנסה להקפיד על התזונה שלי ואני לא ממש יודעת איך כי למרות שאני ממש רוצה לשנות אני לא באמת מצליחה להביא את עצמי למקום שבוא אני יעשה את השינוי והסיבה שאני כבר חשבתי לישאול אותכם היא בגלל שהבדיקות האחרונות שלי היו כלכך גרועות שאני מרגישה ממש מיואשת אני מרגישה שהגוף שלי ממש מיתפרק אין לי כוח לכלום לא לעשות משהו וגם לא ללמוד ומאוד חשוב לי להצליח בלימודים אבל כשאני מרגישה ככה קשה לי להיתרכז בלימודים ואצלי אם אני יודעת שממילא אני לא אקבל את הציון שאני רוצה אני כבר מעדיפה לוותר ולא ללמוד בכלל טוב בטח לא לא ממש יהיה לכם מושג מה לענות לי אבל בכל זאת עשה לי טוב קצת לרשום את זה......

ב"ה לי עד היום יש בעית ברזל אבל גם רופאה נהדרת שלא צועקת וגם מסבירה מדוע אחרי זמן רב שאין לי הפרעות אכילה אני סובלת מזה וזאת היתה התשובה... "מאחר ושנים סבלת מהפרעות אכילה קורים כמה דברים 1. מאגרי ברזל בד"כ הכי פגיעים ולא תמיד מתאזנים 2. ההמוגלובין יכול להיות כביכול מצויין אבל אם היפריטין (המאגרים) נמוך מאוד זה אומר שאין באמת ספיגת ברזל 3. זה יכול לעשות נזק בלתי הפיך של שאר המערכות בגוף ולכן גם אם התזונה טובה או לא פשוט לקחת כדורי ברזל על בסיס קבוע עם הפסקות ובדיקת מעכב גם אני עשיתי כמה נסיונות להפסיק עם כדורי הברזל וכל הזמן המצב חזר לאותו ביש אז אני פשוט לא מתווכחת את לא יכולה לצפות שאם התנהגות אכזרית לגוף הגוף שלך יהיה מרוצה אז עכשיו כשאת יודעת שזה המצב וזה מצב לא פשוט אבל גם יחסית הרע במיעוטו אני חושבת שהגיע הזמן לקחת לידיים את העניינים ברצינות רבה יותר ולעשות רק מה שאת יודעת שאת יכולה לעשות ולא מה שאת הית רוצה ויודעת שאת לא מסוגלת לעשות בשלב זה כי אחרת זה יתסכל. זו התנהגות של יחסיות וההתנהגות הזאת הכי טובה הכי שפויה והיא גם מעידה על הכוונה שלך לקבל את המציאות ולהפסיק להתווכח עימה. קורה דבר נפלא כשאת מפסיקה להתכווח עם המציאות שלך את פשוט הופכת להשתלב בה והרבה דברים אט אט שהציקו לך הופכים להיות שלובים ושלווים יותר בתוכך... אני מציעה לעשות משחק "ברוך השם.." ברוך השם הוא משחק שאומר לשבת ליד השולחן ובמקום לחפש מה רע לי מה טוב היה ברע שהיה לי ולומר על זה "ברוך השם..בכוונה מלאה.." המשחק הזה מאלץ אותך לראות את החיובי שבכל דבר גם אם הוא נורא אני מאמינה שתמיד קורה בנורא נס.... לא יודעת להסביר את זה אבל התרגול של זה פוקח עיניים ואז רואים את הדברים באור אחר.... אתן לך דוגמא מהיום ההזוי שהיה לי אתמול אני עם דלקת עיניים חריפה וזה מדבק וזה משבית ומבאס שרואים אותך עם מוגלה בעיניים אבל זה ניחא שויין כשהלכתי ללימודים חשבתי לעצמי איך אחזיק מעמד 5 שעות כשהעיניים שלי עוד שניה יוצאות מהחורים ובאורח פלא ברוך השם החזקתי מעמד ואפילו עבר בקלות יחסית. היה נחמד. היתה אוירה נחמדה בכיתה .צחוקים ושטויות .הכל היה בסדר אני חושבת לעצמי שאני חייבת לראות רופא...ויש לי עבודה שאני לא יכולה לבטל כי אני מטפלת בילדים וההורים מחוץ לעיר... מה עושים?... אסור לך לגעת בילדים את חייבת לדאוג להם ו...מה עושים? היתי צריכה לקחת את אחת הבנות לחוג ואת השניה לחברה ואת הגדולצ'יק לקחת לאבא שלו וכשיצאתי מהמכללה אמרתי לעצמי איך אני עוברתאת היום הזה כשאני בקושי רואה ועוד לא מצאתי רופא ללכת אליו. גם שכחתי אתהפלפון ולא ידעתי מפרים בע"פ כי פעם ידענו אותם אבל מאז המצאת הפלפון החוש הזה אבד לנו וברוך השם הגעתי והילדים התארגנו בביס מהר מכפי שבד"כ. השגתי את הטלפון של ההורים מההנהלה נסענו הביתה ובאופן מפתיע האב הגיע ולקח את הבת לחברה ולי נשאר לקחת את הבת השניה לחוג שהיה ממש בקרבת הבית כך שהכל הסתדר ברוך השם והוא הבטיח לי שיחזור מהר ואוכל ללכת לרופא אח"כ קרה אסון בבית ..היה שיטפון והתחלתי לסחוט את כל המים ואני צריכה עוד שניה להספיק לקחת את הילדה מהחוג וללכת לרופא כמובן לא לפני שהאמא תגיע והאמא נתקעה בירושלים והגיע מאוחר ואני פספסתי את התור לרופא אז מנחמד הפך לשחור חזרתי הביתה ב 7 וחצי בערב סחוטה בוכה למרות שהכל יחסית עבר בשלום אבל דאגתי שאם לא אראה רופא במיידי המצב רע ובמקרה ברוך השם היה רופא שכמעט עמד ללכת וקיבל אותי בשעה 8 בערב תיק תק ממש השגתי מונית הלוך ומונית חזור בלי לחכות וקיבלתי תרופה וברוך השם חשבתי שאני אתפרק כי זה היה יותר מידי .. חשבתי שהעינים שלי עוד שניה יוצאות מהחורים והשם דאג לי לרופא חזרתי הביתה והחבר הטוב שלי חיכה לי עם מוסיקה נפלאה... ואמרתי ברוך השם איך ביום הכי לא מסתדר הכל הסתדר...גם כשבכיתי מרב כאב בסוף אז מה אני משגעת לך את השכל עם אתמול?... כי אני מנסה לומר לך שבכל המצב הזה שתארת את בחיים ומי שזוכה לעוד יום בחיים עם הפרעות אכילה בעיני זוכה לרחמים גדולים מהשם כדי להעניק לו כל פעם הזדמנות לתקן את עצמו ברוך השם שאת יודעת מה המצב שלך ואת יודעת שאת יכולה לפתור אותו! את יכולה וזה לא מובן מאליו ... אז "ברוך השם ש...." ברוך השם שאני עכשיו בבית כי אחרת הית צריכה לחכות ליום ראשון ואני יכולה לענות לך נשיקות אהובה חיבוק ענקי הכל יסתדר והמון אהבה עדכני אותנו

להילה שלום אז ככה אני חייבת לציין שלמרות שלא ענית לי היצלחת לעלות חיוך על פניי כי באמת ביניינו היה לך יום איך להגיד"חרא" אבל בהשוואה אלי אני באמת מרגישה שאני סתם מיללת תודה בכל אופן