-------

אני כועסת על חברה שלי שנטשה אותי לטובת חיי תענוגות, היא יודעת שאני חולה והיא יודעת שבלעדיה המחלה שלי מתעצמת, אבל לא אכפת לה בכלל. היא אומרת שמאוד אכפת לה ומדברת איתי פעמיים ביום בטלפון אבל שומעים שהיא לא ממש איתי, יש ברקע,כשהיא מדברת, הרבה רעש של אנשים...איך אפשר לתמוך ולעודד באמת מכל הלב כשאתה כ"כ רחוק? כשהיא כאן לידי הרבה יותר קל לי , היא מדברת,עוזרת ,מרגיעה--- ועכשיו אין לה זמן לפסיחית הזאת, הדבר היחיד שהיא מוצאת לאמר זה, מה? את רוצה למות? אז תעשי משהו עם עצמך... ככה מעודדים?מה את דפוקה? את לא יודעת שזה לא מאיים עלי המוות? אולי אם תחזרי לארץ תהיה לך הזכות לדבר ככה, כל עוד את אי שם על פני הגלובוס מבלה, אין לך זכות לשפוט אותי או לדבר אלי בכזאת צורה. לא מעניין אותי שאנחנו חברות כבר שנים, היא לא תעיז לעזוב את הארץ כשהמצב שלי כ"כ קשה ועוד להוכיח אותי מרחוק, שאני חייבת לטפל בעצמי, למה מי את?? אם באמת היה אכפת לך לא היית עוזבת עכשיו. אני לא רוצה לשתף אותה יותר במחלה הזאת, אני משקרת לה שהכל בסדר וכשהיא תחזור, היא תאכל את הלב המסכן שלה. בעיה שלה. שתתמודד.

תראי אני מבינה שחברה שלך שימשה או משמשת לך כאבן תומכת ועכשיו שהיא אי שם "ברחבי הגלובוס" את מרגישה קצת עזובה או נטושה ... זה קשה , ואני ממש לא באה להגיד לך שאני לא חושבת או לא יודעת איך זה ... כי גם אני חוויתי מקרה דומה אבל נעזרתי בכוחות של עצמי בזמנו , ולא נתתי לעצמי ליפול . חוץ מזה ממה שראתי מבעד לשורות לא נראה שהיא "שכחה אותך" . נהפוכו , היא אי שם בקצה השני של העולם והיא עדיין מוצאת את הזמן להתקשר פעמיים ( !!) ביום . אם זה נראה לך מעט , או חסר התחשבות זה כי את רגילה למגע וקשר יומיומי עימה . אבל משזה לא מתאפשר עכשיו את כועסת . אני בטוחה שעדיין אכפת לה . שהיא עדיין כואבת את המקרה שלך וגם לה לא קל תתפלאי לשמוע להיות שם עבור חברה קרובה שלך שהורסת את עצמה במו ידייה ... וזה מנקודת מבט של החברה . אני חושבת שלהפריח הצהרות לאוויר נוסח " אני אראה לה מה זה כשהיא תחזור" או "אני אדרדר את מצבי בכדיי לגרום לה להרגיש רע ..." זה פשוט לא פייר כלפייך ובטח שלא כלפייה . ולמען האמת דיי טיפשי וסליחה על הבוטות . מה ייצא לך מזה שתפגעי בעצמך יותר ? מה תרגישי סיפוק שגרמת לה לייסורי מצפון ? את לא חושבת שגם לה מגיע לחיות את חייה , להנות , לחוות , לעשות משהו עם עצמה מלבד להחזיק לך את היד כל פעם שאת צריכה .? היא שם בשבילך . היא זמינה . היא במרחק טלפון והיא עדיין החברה הטובה שלך ואשת התמיכה והשיתוף ... אבל גם לה מגיע לחיות את חייה ... ולא כל דבר חייב לזכות לאישורך או לסירובך . מה ציפית שהיא תבטל את הנסיעה , תעצור את חייה עד שתחליטי לקחת את עצמך בידיים ולגרום לעצמך להחלים ? אם תרצי או לא לשמוע או לקרוא את הדברים שאני אומרת - אני חושבת שזאת האמת לאמיתה - ובמוקדם או במאוחר כדאי לך להבין והלפנים את הדברים האלה : את עצמך היא מי שקובעת איך תתנהל ההחלמה או ההחמרה של המחלה שלך . חברה שלך תומכת . שומעת . מקשיבה . מנחמת ועוזרת ככל שמתאפשר לה ... אבל את העבודה עצמה , את כל הייסורים , את כל המלחמות האמיתיות - את צריכה לנהל . ואם כל פעם תתקפלי בתירוצים שונים אז את סתם מונעת מעצמך את הזכות להחלים ולהרגיש טוב יותר . את עכשיו היא נוסעת , ופעם אחרת זה יהיה משהו אחר שיצוץ , ותמיד יהיו קשיים ובעיות ומכשולים וטריגרים ואת תהיי חייבת לדעת להתמודד איתם ! זאת המציאות . זאת המציאות שלך ... תתכחשי לה אז תמנעי מעצמך מצב של חיים . תקבלי את המציאות ותלחמי על עצמך אז תקבלי את חייך במתנה שוב ... בינתיים נשמע לי , ומרגיש לי שאת רק מחפשת תירוץ למה לא להחלים . ואולי המקרה של חברה שלך באמת מעצבן ולא כל כך עוזר אבל זה לחלוטין לא מונע ממך את היכולת לעשות עם עצמך משהו ודווקא להתפתח ולהתחשל מזה יותר . אני טוענת שיש מבחני אמת בחיים . בכל מצב מסויים את תוכלי לזהות את זה בכל פרק בחייך ... ולדעתי , אחד מהם הוא כאן ועכשיו במקרה הזה עם חברתך . תמצאי את הכוחות הפנימיים שטמונים בך כדיי להגיד שמגיע לך להחלים . ראי זאת כמבחן של חישול . מצב לא קל ... קצת מבלבל ומתסכל אבל יש לך את היכולת לעשות משהו עם עצמך מלבד התלות בתמיכה של חברתך . לבוא ולנסות להוכיח לה שמצבך לא טוב זאת שטות . ואם את לא מפחדת מהמוות כדאיי לך מאוד להתחיל לקחת את עצמך בידיים שמע החוסר פחד הזה יבוא לידי אימות ממשי ... ואז לא ממש יעזור לך אם את מפחדת או לא כי זה כבר מצב שונה לחלוטין ... אנחנו כאן בשבילך לכל שתצטרכי ... תוכלי לרשום כל שעל ליבך ומי שכאן יעזור לך להגיע לתובנות עם עצמך וכמובן יתמוך . אל תהססי להשתתף . המון חיזוקים , ובריאות . נשיקות בינתיים , תמי

א. תודה על התשובה המפורטת כ"כ, נשמע שיש לך חברה שסובלת מה"א לא כן? או שאת בעצמך? ב. לא מנסה להוכיח לטיפשה הזאת כלום, ושתעשה חיים ותבנה עולמות ותכיר בחורים ותתחתן אבל אין לה שום זכות להתקשר ולצרוח עלי שאני יעשה משהו עם עצמי כשאני רק רוצה להגיב לדברים שלה ואז היא מנתקת כי היא "חייבת ללכת", היא מתקשרת בשביל לסמן "וי" שהיא דיברה איתי לא כי השיחה איתה תועלתית. ואני לא מדרדרת את המצב שלי בכח בגללה. היא לא שווה את זה ג. כן, היא עזבה אותי במצב חריג ולא שמה ז---. מצטערת אם לא בשביל זה אז בשביל מה יש חברות?!?!

כל כך מלאת זעם וכעס על לא כלום בעצם (מקווה שאת לא כועסת עליי) אף אחד לא שופט אותך אבל היא חיה את חייה ונכון שאת חולה (בהפרעת אכילה ?!) אבל זה לא אומר שהעולם צריך לעמוד דום נכון? אני מבינה את הרגשתך..גם אני הייתי במקומות כל כך נמוכים כדי שאמא שלי תשים לב אליי ותבין "היי אני זועקת לעזרה!!!" "אמא"!! והיא לא היתה שם כאילו אני איננה..ועד היום היא מכחישה..למדתי לחיות עם זה ככה ולחיות את חיי לא לצפות מאחרים רק מעצמי ולבנות את חיי בעצמי כי אז כולם מסביבי..חברות ומשפחה כולם נפלאים אבל בסופו של דבר "אם אין אני לי מי לי" כדאי שתעשי את את חייך ותבני אותם בכייף!! מגיע לך טוב ולא להיתלות בה..היא לא מקלה עלייך היא רק גורמת לך להרגיש ..שאת קיימת כי את לא מאמינה בעצמך נכון? זה קשה הדברים שאני אומרת אבל זה מהלב אני יודעת..מה זה לרצות שיבינו שיהיו שם ואין !! אבל לכל אחד את חייו!! נשמה מקווה שתרגישי יותר טוב ותטפלי ותעשי משהו אך ורק למען עצמך ולא בכדי להראות למישהו אחר כי זה בכלל לא חשוב חשוב מה שבעינייך וחייך!! לילה נפלא אוהבת מכל הלב דינדין

תראי גם לי יש אחות בחול ובדיוק היום דיברתי על זה שזה מעצבן ושיש בזה צביעות מסויימת שהן מחול מתקשרות ורוצות לדעת מה איתנו. ואני כבר לא מנסה להסתיר את חוסר העניין שלי בשיחות כאלה איתן (יש לי 2) אתמול אמרתי לאחותי שאם ידעתי שזה היא לא הייתי עונה לטלפון בשיא הטבעיות לדעתי זה חסר טעם היא תמשיך לגור שם ואני פה החיים שלה זה שם ושלי פה דרכינו לא הולכות להיפגש בזמן הקרוב אז מה הקטע? שהשפחה שלי אמרה להן שאני כנראה חולה ושירדתי הרבה במשקל הן פתאום התחילו לשחק אותה מודאגות והאזנתי לשיחה שבה אחת מהן אומרת לאמא שלי "תעקבי אחריה תחטטי לה בחדר תראי מה היא עושה בשעות הפנאי" קולטת? והיא דורשת ממנ הסברים בטלפון כאילו מה את רוצה ממני מה לי ולך? עזבת נכון?! שלום! אל תצפי לשמור על קשר עם שלט רחוק זה לא מספיק בשבילי. אז אני מבינה אותך מאוד אבל מצד שני אני אומרת לך שזה שטות להתנות בזה את קצב המחלה והריפוי שלך . היא תשיך "לבלות" כמו שאמרת ולהמשיך בחיים שלה והכל כרגיל כולם ימשיכו כרגיל השמיים לא יפלו והשמש לא תפסיק להסתובב סביב צירה היחידה שתעצר תעמוד במקום ולא תתקדם ותתעלה על עצמה זו תהיה את ומי שיושפע מזה זו תהיה את חברה שלך אולי תתבאס קצת אבל הנפגעת האמיתית תהיה את את מצפה שהיא תיפגע מזה כאשר מי ששותה את הרעל זו את. לא חבל?!

בתקופה שלי ניסיתי להסתיר את זה..לא רציתי שאמא שלי תשים לב...לא חיפשתי את תשומת הלב שלה...היא נתנה לי מספיק..אולי חיפשתי תשומת לב מבחוץ....רציתי שיגידו לי כמה רזיתי ואיזה כיף לך...ומאוד פחדתי שאמא שלי תשים לב אז בבית הייתי מכסה את הגוף בבגדים גדולים כדי שהיא "כביכול" לא תשים לב ....לפעמים הצלחתי להערים עליה ולפעמים לא.....האמת שלא קראתי את תחילת ההודעות אז אני אקרא עכשיו שאני לא אצא מטומטמת...בכל אופן לכולכן תהיו חזקות ושכולם ילכו לעזאזל.....

בתקופה שלי ניסיתי להסתיר את זה..לא רציתי שאמא שלי תשים לב...לא חיפשתי את תשומת הלב שלה...היא נתנה לי מספיק..אולי חיפשתי תשומת לב מבחוץ....רציתי שיגידו לי כמה רזיתי ואיזה כיף לך...ומאוד פחדתי שאמא שלי תשים לב אז בבית הייתי מכסה את הגוף בבגדים גדולים כדי שהיא "כביכול" לא תשים לב ....לפעמים הצלחתי להערים עליה ולפעמים לא.....האמת שלא קראתי את תחילת ההודעות אז אני אקרא עכשיו שאני לא אצא מטומטמת...בכל אופן לכולכן תהיו חזקות ושכולם ילכו לעזאזל.....

ב"ה באמת? אני לא יודעת למה אני מוסיפה כי סה"כ רוח דברי די דומים גם אני יכולה להבין את הזיקה שמישהו יהיה טוטאלי בשבילי ..שיקח את זה ממני או שיציל אותי. למען האמת היו כמה אנשים יקרים כאלה בחיים שלי שהיו טוטאלים אבל גם כשהיו אם אני לא קיבלתי ואפשרתי את העזרה שלהם דבר מזה לא נשאר או עבד עבורי אני בטוחה שזה לא עובד לאיש ככה בראו אותנו "נפרדים" האחדות הכי קשה להשגה נובעת מבפנים. כאשר את מפרידה את עצמך מעצמך את יוצרת מופרדות נוספת. "חור בהילה". או איך שתקראי לזה... משהו שם הופך להיות חסר איזון בלתי הפיך. כל זה קורה בפנים ובחוץ כל הגופים משלימים את ההפרדה שיצרת עד לרגע שאת יוצרת את האחדות בתוכך אז האחדות מגיעה עלייך ללא מאמץ, ללא כפייה. "מלכת הדרמה" זה לא עובד כך בחיים יקירה זה יכול להופיע בתסריטי הספד דמיוניים איך כולם מזילים דמעה ואוכלים את הלב "כשלא תהיי" אבל הכי מצער שמי שישאר לאכול את הלב הוא לא יותר מאשר את בלבד. זה מה שאת רוצה לעצמך? לא תמיד "הם" יודעים איך אף אחד לא צריך לנחש אני מסכימה עם הקושי ועם התחושות שלך אבל תצטרכי לקבל שגם זו סוג של אכפתיות ונשמע שבגבול האפשר והיש - יש שם אכפתיות בשבילך אבל היא חלקית השאלה מדוע את לא מסוגלת לקבל את החלקיות? את תשתגעי אם לא תקבלי שהשלם הוא חלקי מאוד כשזה מגיע לקיום על פני האדמה האמיני לי, אומרת לך את זה מישהי שדי חוותה את כל הצורות של מה שאני אומרת לך וזה מה שהבנתי וזה נכון. יאהבו אותך באמת רק כשאת תאהבי את עצמך! אני מבטיחה לך שאת גם תרגישי את זה המון אהבה