הילהלהלהלה

יאאאאאא את לא יודעת מה היה לי היום! הייתי בלימודי תאטרון שלי, והבמאית שלי עושה כל מיני דברים כאלה לגיבוש. אז היא עשתה לנו משחק שבו כולם עומדים במעגל, והיא אומרת משפט, ואם יש ילד שהמשפט נכון לגביו, הוא מחליף מקום עם מישהו אחר. בקיצור, היא אמרה כל מיני משפטים כמו "בכיתי פעם משברון לב", "התנשקתי לפני כיתה ו'" וכל מיני כאלה..חחחח ואז פתאום היא אמרה: "יש לי\היו לי הפרעות אכילה." ודי הייתי בהלם. ואז ראיתי פתאום שיש כמה בנות שמחליפות מקום, והייתי עוד יותר בהלם. ואני? אני נשארתי לעמוד במקום שלי. הבנות סיפרו על הה"א שהייתה להן, כמה סיפרו שהן היו מקיאות ועברו טיפולים פסיכולוגיים,חלק לקחו משלשלים ביחד עם ההקאות, וחלק סיפרו שהרעיבו את עצמן כמה זמן והיתה ירידה דרסטית במשקל. אני לא סיפרתי, לא זזתי.. פשוט כלום. והתחלתי לחשוב לעצמי למה אני לא מעיזה.. אבל אלה שסיפרו, סיפרו על ה"א שהייתה להם בעבר, בכיתה ח', ט', י' [הם עכשו בי"א ובי"ב].. ואני מה? לי זה לא עבר. אבל אצלי זה לא כ"כ מעשי האמת, זה יותר נמצא בראש מאשר במעשים אז אולי גם לא הייתי צריכה לספר. וגם אם הייתי מספרת, ברור שהייתי אומרת לפני שנה או שנתיים, בטח שלא כרגע. נראה לך שהייתי צריכה לספר?? אגב, כל אלו שסיפרו, אמרו שגם אחרי טיפול והכל, הה"א תמיד נשארת בראש והיא אף פעם לא באמת עוברת, ותמיד הרצון להקיא או להרעיב את עצמך קיים בראש. בכל אופן, הבעיה פה היא שהסיפורים שלהם די משכו אותי! נורא כעסתי על עצמי שאני לא הצלחתי לרדת במשקל כמו שהם הצליחו, ושאני לא הצלחתי להקיא והם כן, ונורא חזרו לי מחשבות על אם כדאי לי להרעיב את עצמי רק כמה ימים כדי לרזות. אוף אני לא מבינה למה זה מושך אותי, ולמה במקום לחוש סלידה מהנושא אני רק יותר ויותר מתעניינת?? בכל מקרה, מצבי כרגע הוא די טוב. אני עובדת:] אני יוצאת, אני מתעצבנת על אמא שלי חחח, ואני נהנת בתאטרון. יוצא לי לחשוב די הרבה על המשקל שלי, על אם כשאני בעבודה רצה מפה לשם, אם אני מרזה מזה משהו, על כמות האוכל שאני אוכלת. לפעמים אני יורדת על עצמי שאני לא מפסיקה לאכול ואני שמנה.. חוץ מזה, הכל בסדר. מה איתך??? סופ"ש נעים כיף ונחמד **חמודה**

ב"ה תרגיל אבחון מעולה ללא ספק מה זאת אומרת אצלך זה לא מעשי? אה שכחתי ...כי עד טרם רואה תוצאות על המשקל נכון? הבנתי, בגלל זה זה לא ממש מעשי?.. תפיסה מעניינת אבל שוב צר לי לאכזב אותך את שם ויחד עם זאת אני חושבת שזה היה חשוב שהזדמן לך לשמוע בנות על אמת מה קרה איתן כשהן היו בהפרעות אכילה.. לא כל כך בטוח שהן לא נמצאות שם גם עכשיו... זה לא באמת משנה אני חטפתי שפעת כבר יותר משבוע מעצבן... לגבייך... מקווה שאת מתקרבת לאמת שלך מיום ליום לקחת אחריות ולטפל בעצמך לא אמרתי שזה פשוט אבל תמיד שווה להקדים לנסות יש לך זמן=הזדמנות! אל תחכי לרגע שלא יהיה זמן בהצלחה יפתי המון אהבה