מיואשת
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
אני מיואשת נמאס לי מהחיים פשוט כבר לא בא לי לחיות. ביום חמישי הקרוב אני נוסעת לבית חולים צפת לפגישה עם מנהל המחלקה שם..כ"כ לא בא לי את האישפוז הזה אבל לא שואלים אותי אני קטינה וזה סוג של אישפוז כפוי. אבל בכל זאת אני לא מוותרת מספטמבר אני באישפוז בית ואני ממשיכה לרדת הם לא מבינים איך אני יורדת אבל אני כמובן לא אוכלת לפי התפריט אפילו חצי ממני לא לוקחת לקסעדין עושה מלא ספורט...היום למשל אכלתי טיפה תפוחי אדמה בצהריים וזהו עד מחר בערב כלום אני שונאת ת'צמי שונאת את הגוף שלי למרות שאומרים שאני נורא רזה אני שוקלת 40 קילו והגובה שלי 163. כולם בלחץ כבר מתים לאשפז אותי דואגים לי אבל לי לא אוכפת מה אני עושה?
ורד יקרה.. כולם דואגים לך כי יצאת מפרופורציה את מבינה את זה לפחות לא?! נכון שלמי שיש הפרעה לא רואה את גופה המציאותי אלא תמיד שומן נמצא שם והפנים נפוחות והכל מעוות.. תגידי יש גוף מושלם? האם רזה זה מושלם? והאם בכדי להיות רזה צריך להרוג את עצמי? האם זוהי מהות חיי ומטרת חיי? אפשר להיות רזה בלי להרעיב את עצמך..מנסיון הנה אני אחרי לידה ירדתי וחזרתי למידה 36 ואני נראית מצויין אוהבת את עצמי ואוכלת הכל..הנה ממש ברגע זה שותה קפה עם עוגת אגוזים..ונהנית מהחיים אז למה לסבול? למה לא לטפל בעצמך? האם אתבכלל רוצה לעזור לעצמך? האם את רוצה להעניש את אמא אבא מישהו בהרס של עצמך? ורד קחי את עצמך בידיים בשמחה שיש מי שדואג לך אני עשיתי זאת בכוחות עצמי לא היה אף אחד לצידי מהמשפחה רק הבוסים שלי עזרו לי תמכו בי כלכלית אבל הייתי לבד יודעת מה זה? למרות זאת ניצחתי אני מלאת צבעים ושמחה..גאה בעצמי ומאמינה שגם את וכל מי שרוצה יכול!! אני כאן לעזור לך אם תרצי..את מוזמנת להציל את עצמך.. נשיקות ואל ייאוש כי ייאוש הוא אוייב האדם!! דינדין עם המון תקווה
ב"ה ורד יקירה את רוצה בכלל לעזור לעצמך? זה נשמע כאילו לא משנה מה יגידו את בשלך בכל מקרה וזו בכל מקרה הבעיה מלכתחילה. זה בדיוק העניין וכדי לנטרל את עצמך ממנה את חייבת למסור את עצמך לידיים שידעו לאזן את המצב כדי שמשם תוכלי את לשקם את עצמך אבל אם לא תרצי זה יחזור על עצמו שוב ושוב... עכשיו זה בכפייה כשתעברי את שלב הקטנות אולי זה יהיה בכפייה ואם לא אז מה? זה משנה? את צריכה לרצות! כל עוד לא תרצי "שום כלום" לא יעבוד! אנחנו כאן אהובה ויפה מקווה שתקחי את זה לתשומת ליבך.. ביאן
