אני לא מאמינה!

היום גיליתי שכשאמא שלי היתה בהריון איתי- היא הייתה מקיאה כדי לא להשמין. אני פשוט לא מאמינה! ועוד איך שהיא ואבא שלי אומרים את זה.. כאילו זה דבר מובן מאליו. "אני בהריון שלך ושל אחיך העלתי רק 5 קילו" היא משוויצה ואבא שלי מוסיף: "במשך כל ההריון רק 5 קילו! הריון של תאומים!" ואז הוא עוד מוסיף כאילו סתם משהו לא חשוב: "היא היתה מקיאה" למה לעזאזל אתם מתגאים בזה?! פאק, את בהריון עם 2 תינוקות בבטן וכל מה שאכפת לך ממנו זה שלא תשמיני?! לא אכפת לך מהבריאות שלנו?? ואבא שלי, מה הוא מגבה אותה על זה? ועוד מתגאה? וואו העלית רק 5 קילו בהריון אבל העברת לי בגנים תהפרעה המטומטמת שלך אבל אח"כ היא עוד יורדת עליי שאני שמנה היום היא שאלה אם כשעליתי לאוטבוס אנשים קמוונתנו לי לשבת [ כאילו בגלל שאני נראית כמו אישה בהריון] והיא גם לא מפרגנת לי בכלל אישה אחת ראתה אותי בסופר פארם וביקשה לאפר אותי.. אז כשהיא שמה לי מסקרה על הריסים היא אמרה לי: "וואו איזה ריסים מהממים יש לך! מדהימים!" אז כשסיפרתי את זה לאמא שלי היא אמרה: " אז היא סתם רצתה לחנף לך כי אין לך בכלל ריסים יפים. לאחותך יש. " אוףף אני שונאתת אותההההההההה אגב, התחלתי דיאטה ואני מרגישה חרא. **חמודה**

לפחות לא הוכח מדעית..גם אני בתחילת ההריון הראשון שלי עוד לא נגמלתי מזה ורק אחרי שהרופא שמע על זה בלית ברירה כי הרגשתי לא טוב אמר שזה מסכן את העובר.. גרוע שזה מה שהיה שם..כאילו כל הזמן האווירה בבית של התנזרות מאוכל והתעסקות ברזון ובמראה החיצוני..אני יודעת כמה זה חשוב להיראות טוב וזה נפלא ויפה כי אני מתה על זה ואם היית רואה אותי היית אומרת וואו זאת אישה שאוהבת את עצמה..אבל זה לא עסק כל היום..יש דברים הרבה יותר משמעותיים יש את החיים!! וכנראה שבאמת יש לך ריסים מהממות אבל אמא שלך אולי מרגישה תחרותיות זה קורה את וודאי ילדה יפה שלא רואה בכך אמא שלך יודעת זאת אבל קשה לה להגיד את זה..מה הקשר לאחותך?! מי דיבר עליה בכלל !!? לא בסדר אם זה מה שהיא אומרת!! את יודעת לפעמים שאני אומרת לבת שלי נניח : תראי אחותך הזדרזה והיא כבר פה מה איתך? היא עונה לי אמא אני לא מליאור את מבינה וזה מעמיד אותי על מקומי והיא צודקת!! נשמה שלי תעבירי תאמיני בעצמך ותעשי הכל להרגיש טוב ולחיות את החיים נשיקות דינדין

מתוקה, את האמת אני אובדת עצות כואב לי- באמת אני הייתי תופסת את אימך לשיחה ומסבירה לה כמה היא עושה לך רע (אני עשיתי את זה באיחור של 12 שנה)- ותדעי אף פעם לא מאוחר לגביי תורשה- כמו שאני אזכרתי את זה מספר פעמים אני וכל האחים שלי בלי יורצ מן הכלל בה"א בולמיה\אנורקסיה או שילוב וסתבא שלי מתה מאנורקסיה ובן דוד מבולמיה לכן תורשה זה חד משמעית אבל כאשר ישנה במשפחה לדעתי זה גורם לרצות גם את התשומת לב כמו של האחר(למרות שה"א אצלי האחלה מגיל 8 ולא ידעתי כי סבתא שלי מתה מזה או הייתה חולה ובמשפחה רק אחות הייתה בולמית ואילו אני האנורקסית לכן זה לא חד משמעי - אבל אימך לא יכולה להעביר לך את זה בזמן הלידה!!!!!!! ממש לא זה לכן אני מקווה כי תדברי עם אימך ותסבירי לה כמה רע היא עושה לך שיורדת עלייך, ושגורמת לך לשרויי במצב כזה שלך דניאלה

ב"ה המדע בכלל הוא תחום פרוץ גם כשהוא מוכח מדעית אף פעם אין מאה אחוז אז אם כל הכבוד למדע גם הוא לא מושלם ואני מניחה שככה זה בכל דבר בחיים כשזה באמת מגיע לחיים. מדע או לא מדע ברור שהעובר לא חוגג מזה שאמא שלו מקיאה בגלל שהיא לא אוהבת את עצמה יש הרבה מאוד תאים שנרקמים ברגעים האלה אצלו כמו למשל רגעים שלרצות לעזור לאמא בכל מחיר היפוך תפקידים שולט נשלט כל זה ועוד הרבה דברים אחרים כבר אז חקוקים בזכרון התאי של העובר במידה וזה העניין או כל עניין אחר לצורך העניין כן יש ידיעה מוחלטת שזכרון תאי תמיד קיים ואני נותנת תמיד את הדוגמא של נקיעת קרסול ..תמיד אח"כ בנפילה הבאה (שלא תהיה) אותו קרסול הוא הראשון להפגע כי המקום הזה תמיד יהיה יותר רגיש מכל אזור אחר בגוף.. כך קורה עם כל דבר שאנחנו מכניסים לחוויה שלנו ולזכרון התאי שלנו מה שנקרא גנטי ...גנטי=תורשתי גםאם זה לא מהחיים האלה או מהגוף הצפציפישבו אנו חיים אלא מגוף אחר שהעביר את אותו זכרון לא משנה מה זה מאוד לא נעים לדעת שכשאמא מקיאה מהמניעים הלא בריאים מעבירה את זה אוטומטית לעובר שלה. זה תיק לאמא שבאמת איכפת לה.. (יש גם אמהות שלא מזיז להן כמו במקרה הזה ובמקרה שלי למשל...) אם היא מקיאה כי הגוף שלה דורש את זה זה אומר שהגוף שלה מייצר מנגנון טיהור וזאת הדרך שלו לטהר את עצמו הרבה פעמים בזמן הריון למרות שזה מאוד אינדוודואלי אבל בד"כ זה מה שקורה וזה טוב זה בריא כשזה מגיע לבולימיה נכנס המימד הנפשי שתרצו או לא הוא משאיר חותם אני דוגמא לזה ועוד הרבה אחרות אבל בהקשר לחמודה זה שאת יודעת שזה גנטי אני לא בטוחה שזה פותר את הבעיה ונראה לי כמו תמיד שהבעיה שלך היא למקרה סעד ורווחה שפשוט צריך להוציא אותך מהבית כי ע"פ מה שאת מספרת בלבד הוריך אינם כשרים לגידול ילדים יותר מזה וסליחה שאני מבטאת את זה כך הם פשוט פושעים... כולי תקווה שתצליחי לעשות את מה שדיןדין כתבה לך באמת כי את עוברת מסכת התעללויות רגשיות לא נורמאלית וזה לא משהו שקורה בכל "בית רגיל" אם יש דבר כזה בכלל?! לי יש תחושה שרק בבגרות שלך ביציאה שלך מהבית תצליחי באמת לבנות חיים משל עצמך ונפרדים מכל צו הגהינום שהוריך הנחילו בראשך. אני באופן אישי מורידה לך את הכובע אני לא יודעת איך את חיה מזל שיש את הפורום הזה שאת יכולה לכתוב פה ואנחנו לך ...לפחות עדיף זה מאשר כלום אני מאוד מקווה שתתעלי מעל זה ושכזה מגיע להערות מסוג זה פשוט תאטמי את האזניים שלך אל תשמעי!!!! בכוח אל תשמעי!!!!!כי לא מגיע לך לשמוע זוועות את יפה אני ראיתי אותך...לפחות מהתמונות ששמת אז בפורום שמאוד דאגת שנראה את בליטת הבטן שלך שבעיני היא מדהימה הרבה אחרות היו בכיף רוצות להיראות כמוך למרות שזה קשקוש כי מה שיש לנו הוא הכי טוב ואף אחת לא צריכה לקנא בשני את פשוט יפה את נהדרת כמו שאת יש לך עיניים מדברות עמוקות מדהימות..אין הרבה כאלה מרגישות פנים עם הרבה חן שאין בכל יופי רגיל ואני מאוד מקווה שלא איבדת את זה בגלל "שהם" אמרו ..שיקפצו! את באמת מדהימה חיצונית וגם ועוד יותר חשוב פנימית בחצי שנה אחרונה כולם רואים את זה פה אבל מה זה שווה אם את לא רואה את זה??...... תראי את הקישור שדניאלה השאירה על הדוגמניות פשוט מגעיל ת'אמת? אני הייתי בשוק לא הבנתי עד איזה רמה העולם המשוגע הזה יכול להגיע גם כשחשבתי שאני כן יודעת פשוט מבחיל ומגעיל כמה אומללות ובשביל מה?! אל תאבדי את מה שיש לך!!! זה יהיה הכי נורא ואת לא שווה את זה את שווה הרבה יותר מזה! המון אהבה יפה חיבוק

מה את עדיין עושה בבית הדפוק הזה??????????????? באמת. יש פנימיות כ"כ טובות בארץ (אם את רוצה אני יכולה להמליץ לך על כממה) שיעשו לך כל כך טוב. אם ההורים שלך הם הבעיה במעבר לפנימיה את יכולה לפנות לעובדת סוציאלית וברגע שהיא תשמע על זה היא ישר תסכים שאת צריכה לעוף מהבית. כדאי לך לחשוב על זה כי זה לא נורא כמו שאת אולי חושבת שזה.

בכל מקרה זה איכשהו בטוח הגיע אליי ממנה ולא מאף אחד אחר.. אני לא יכולה לצאת מהבית אני רק בת 16 וההורים שלי בכלל לא יודעים על מה שאני מרגישה..גם לא האחים שלי אמא שלי רק מרחיקה אותי ממנה והיא לא יודעת את זה היא אומרת מילה פה, ומילה שם.. אם היא הייתה מקבצת את כולם ביחד היא הייתה מבין כמה רע היא גורמת לי להרגיש זה לא משנה ממני אין לי קשר אמיתי איתה..אני לא מספרת לה עליי שומדבר. עוד דבר, הרגשתי היום ממש ממש רע. ביום ראשון החלטתי להתחיל דיאטה, וכמו טיפשה החלטתי לצום. אני לא מבינה מה עבר לי בראש.. למה לא דיאטה נורמאלית עם תפריט מאוזן? בכל מקרה לא אכלתי יומיים, פשוט כלום. ועוד הייתי גאה בעצמי. פחדתי להיכשל ב"משימה". כ"כ פחדתי לאכול.. ואז היום בבוקר קמתי ולא הצלחתי לעמוד על הרגליים, לא הצלחתי לזוז הרגשתי שעוד שנייה אני מתעלפת. בהתחלה אמרתי לעצמי : אוקיי אז אני יאכל היום סלט. אבל כשהרגשתי כבר ממש רע, הייתיי עייפה, נשמתי בכבדות לא יכולתי לעמוד, החלטתי לאכול ומזגתי לעצמי- אבל לא הצלחתי לאכול והחזרתי לסיר. עליתי למיטה והרגשתי פשוט חרא ואמרתי לעצמי שאני יותר בחיים לא יגרום לעצמי להרגיש כמו שהרגשתי היום, זה היה כ"כ נורא זה בחיים לא קרה לי. אז אחרי שעתיים של שינה קמתי ואכלתי. ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות אני מרגישה שאני רוצה לא לאכול אבל אני לא רוצה עוד פעם להרגיש ככה. אני רוצה להיות רזה ואני מרגישה שרק ככה אפשר.. ואני יודעת שזאת לא הדרך אבל אני מרגישה שככה צריך. ואני לא יודעת אם מחר לאכול..לא לאכול..לאכול קצת? לאכול נורמאלי? אני כ"כ מפחדת להשמין, ומצד שני כ"כ מפחדת להרגיש ככה עוד פעם. כמעט וסיפרתי היום לאמא שלי כשהיא שאלה אותי מה קרה לי. בסוף לא סיפרתי לה, והיא חשבה שזה מעייפות. אם הייתי מספרת לה היא בטח הייתה עוקבת אחרי האכילה שלי. בכל אופן, אני מקווה שהמצב יהיה יותר טוב.. התחלתי את לימודי התאטרון, אני יוצאת די הרבה עם חברים, ובשבוע הבא בע"ה אני מתחילה לעבוד אולי. שיהיה לכולנו שבוע טוב, **חמודה**

חמודונת מקסימונת.. כל ההתעסקות באוכל במקום בחיים עצמם הם הפרעה שימי לב כל יומך הוא סביב מה אכלתי ומה אוכל ולמה אכלתי .. למה את לא חיה את היום את הרגשות את החיים..האוכל הוא נספח לחיים, הוא הזנה להמשך היום..הוא לא אמור להיות עיקר יומך..ובגלל זה והניסיון לתפוס שליטה באמצעותו כשליטה בחייך מביא לך הרגשה רעה.. צום למה? אני בעונש? תאכלי על פי הרגש רעבה או לא?! ומה שמתחשק כשאת רעבה בלי מסדרים וסדרים.. כל המצב עם אמא ומה שקורה לא נעים בכלל באמת..אם היא מרחיקה אותך זה הפסד שלה..ואת כואבת מזה אני יודעת..אבל תנסי לחיות את חייך שלך ולנסות להבין שככה היא ואין דרך לשנות אותה אם היא תבין בעתיד אולי ואם לא מה לעשות למה שאהרוס לעצמי בגלל טעויות שלה לא כן?! תחזיקי מעמד ותחיי בכייף נשיקות דינדין

אני חושבת שאת רוב הדברים כבר אמרו כאן הבנות . אני פשוט מסכימה עם מה שרשמו ולכן לא ארשום שוב את אותם הדברים ... מה שכן - רשמתי לך תגובה למטה שאני כמובן חושבת שהיא רלבנטית גם להודעה זאת . קראי אותה . תאמרי לי מה את חושבת . נשיקות בינתיים , תחזיקי מעמד מותק . המון חיזוקים ואהבה ממני . תמי