מבריאה בקושי...

היי... הכותרת לא יכולה להיות אחרת מ"מבריאה בקושי"... להבריא מהפרעת אכילה זה אף פעם לא יהיה קל... כתבתי כאן כמה פעמים בעבר; סיפרתי על הבולמוסים וההקאות שמילאו לי שנתיים נוראיות מחיי.. סיפרתי על הניסיונות להבריא לבד, בעזרת ההורים, בעזרת פסיכולוג... סיפרתי על החוסר אונים שלי, אבל בפעם האחרונה שכתבתי כאן כתבתי על תהליך ההבראה שלי. כבר כמעט חצי שנה עברה מאז שהתחלתי להבריא... הכוונה ב"התחלתי להבריא" זה לעבור מ15 בולמוסים ו10 הקאות ביום לשליטה בהקאות... הדגש הוא "שליטה בהקאות" בלבד... אם פעם הייתי רצה לשירותים אחרי כל בולמוס, היום אני כבר לא עושה את זה. אני לא אשקר ואומר שאני לא עושה את זה בכלל, אבל זה קורה רק לעיתים רחוקות. לעומת זאת, הבולמוסים הם פשוט לא תחת שליטתי...עדיין! אני מטופלת אצל פסיכולוג שמתמחה בהפרעות אכילה. בהתחלה ההורים שילמו ועכשיו כשנכנסתי לקבע, אני משלמת לו 400 שקל לשעה על ניסיון להבין מאיפה הטירוף נובע...למה אני משתמשת באוכל... יש כמה תובנות וכמה מסקנות, אבל זה לא מספיק... הטיפול כ"כ איטי... אני כ"כ רוצה כבר לעבור את שלב הטיפול בלהבין מאיפה זה נובע ולעבור ללמידה על איך לאהוב את עצמי ואיך לשלוט במה שאני עושה!!!! לא כך זה יהיה בזמן הקרוב... בכל אופן...נכון שהפסקתי להקיא וזה צעד ענק, אבל הבולמוסים האילו(אפילו שהם גם פחתו ברמות...) מייאשים אותי כ"כ!!!! אני יותר שמנה ממה שאיי פעם הייתי...אני שוקלת 64 קילו ו...אני שונאת את עצמי כ"כ! אני כ"כ רוצה לרזות, לאכול כמו בן אדם רגיל, אבל אני עדיין נותנת למצבי הרוח שלי להשפיע עלי.... זה כ"כ קשה לחיות ככה....אבל יש אור בקצה המנהרה. בכל אופן..לכל אחת ואחת מאיתנו יש סיבה אחרת שגורמת לה לבלמס. נסו להבין מאיפה זה נובע... דעו לכם שהרבה יותר קל לשלוט בהקאות מאשר בבולמוסים והנקודה שלי כאן היא שתנסו לנתק את הבולמוס מההקאה!!! קחו את זה בתור שלב ראשון! בילמסתן? לא נורא...! תשאירו בפנים...! נכון, אתן תשמינו וזה מתסכל, אבל זה עדיף. אני חייבת לציין שמאז שההקאות פסקו, שיער צמח לי בחזרה ועור הפנים שלי התנקה וחזר לו הברק... הדרך היא קשר ומייגעת... אבל בסופו של דבר, היא תהיה שווה את זה.

מבינה את ההרגשה. תהיי חזקה שלך דניאלה

ב"ה שבי הבשקט מול דף נייר ריק ושאלי את עצמך שאלה פשוטה מה אני ליאת חושבת שיעזור לי למנוע בולמוס... לכי על תשובה מעשית ולא על תשובה שיש בה מן הפנטזיה... כל תשובה מעשית שתעלה לך אותה יהיה עלייך ליישם ונראה לי שאת בהחלט מסוגלת לשאול את עצמך נכון להיות שאלה כזו וגם ליישם. לכי רק על תשובות ברמה של "עובד!"" כל מה שנראה לך שלא יעבוד מבחינתך אל תרשמי בכלל על הדף... ואז מגיע שלב היישום שלב היישום חייב להיות איטי את יודעת מה עוזר לך למנוע בולמוס וכל שעלייך לעשות הוא להפנות את המודעות שלך למה שיעזור לך ברמה המעשית מעבר ללהבין מדוע כל זה קרה מלכתחילה שלדעתי את לא ממש צריכה פסיכולוג בשביל זה אני בטוחה שאת יודעת מלמפרע מדוע זה קרה. אבל הצרה שבתוך שנים של הפרעה יש גבול כמה כבר אםשר להבין ויש רגע שחייבים ליישם וזה הרגע מבחינתך... אם בא לך לשתף את יותר ממומזמנת ... רשמי כעת לפניך מה עוזר לליאת למנוע בולמוס.. רמז.. התשובה היא לא "לא לאכול" אלא? במה את יכולה לעמוד?... ספרי לי את??... \ המון אהבה וחיבוק ענקי

נזכרתי עד כמה אין עלייך בעולם!!

אני ארשום דף נייר עם כל הדרכים האפשריות למנוע בולמוס בשבילי... אבל הבעייה היא שהדברים האילו רצים לי בתודעה, אפילו תוך כדי בולמוס! אני מצפצפת עליהם... אני בוחרת לדרוך בתוך השיגעון... =(