לתמי והילה

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

08/08/2007 | 00:15 | מאת: **חמודה**

אני צריכה עזרה.. כמה דברים: קודם כל אתן כבר יודעות שהחלטתי להפסיק לשקוע ברחמים עצמיים, במחשבות אינסופיות על דיאטה ובכל מה שכרוך בזה, והחלטתי לעשות מעשה.. הפסקתי את הדיאטה- זה קודם כל, וגם אחרי ששמתי לב שזה מעייף נורא לבקר את עצמי כל היום במראה [כיוון שאני מסתכלת על עצמי מפרופיל] החלטתי להשים לי למטרה לא להסתכל על עצמי יותר מפרופיל. זה דווקא די מצליח ועוזר לי אני בקושי מבקרת את עצמי, מסתכלת על הגוף שלי פחות.. אבל השאלה שלי היא.. מה עכשיו? לאן אני ממשיכה מכאן?.. עבר כבר הרבה זמן מאז שהפסקתי את הדיאטה, ואמנם אני מרגישה בשינוי אבל קטן ולא משפיע עליי כ"כ.. אני רוצה לאהוב את עצמי, להעלות לעצמי את הדימוי.. אני רוצה להיות עם יותר ביטחון.. אז..מה אני צריכה לעשות? ועוד משהו, אני לא מצליחה להיפטר מהפחד להשמין.. אמנם הפסקתי את הדיאטה, אבל אני כל הזמן מפחדת שאני יותר מדי אדישה למצב שלי, יותר מדי אופטימית ובסוף אני יגיע למצב שאני יהיה ממש שמנה. אז היום נשקלתי וראיתי שעליתי קילו.. ודודה שלי אמרה לי : "נהיית עבה" [אני לא בדיוק יודעת מה זה אומר..] ואחי אמר לי היום: הבטן גדלה לך.. ואבא שלי.. שאלתי אותו איך הלוק שלי אז הוא אמר: "בסדר חוץ מהבטן".. ואני ממש נפגעתי! הוא בחיים לא אמר לי דבר כזה על הבטן.. ואז כל היום רק הסתכלתי על הבטן שלי (דבר שלא עשיתי כבר הרבה זמן) וחשבתי פתאום מה אני מכניסה לפה וכמה זה משמין (גם זה דבר שלא עשיתי הרבה זמן).. אז, אולי להפסיק את הדיאטה זה לא מספיק..כי הפחד להשמין עדיין קיים אצלי.. וכל ההערות האלה של אנשים..זה כל כך מערער אותי.. אז חשבתי לעצמי לא להתייחס להערות של אנשים אבל מה אם הם צודקים?? מה אם באמת אני ישמין יותר מדי? אני לא יודעת מה לעשות.. לאן להמשיך.. תעזרו לי.. **חמודה**

לקריאה נוספת והעמקה
08/08/2007 | 22:54 | מאת: דניאלה

היי חמודה, לא הילה ולא תמי אבל יש לי עצות עבורך. אז כך לעלות את המודעות העצמית שלך יש המון ספרים שנותנים עצות איך לעלות את הביטחון העצמי וכ"ו (יש לי ספר שמיוחד שדודה שלי עברה קורס ההערכה עצמית שזה עזר לה אם תרצי אני אעיין בספר ואתן לך את הטיפים שנותנים שם) אבל לדעתי את צרכה פשוט לאהוב את עצמך יקירה רק כך הביטחון שלך יעלה. לדבר השני את לא צרכה לפחד מההשמנה יקירה באמת! אני יכולה לומר לך באמת בהתחלה זה קשה להתמודד עם ההשמנה- יקירה אני אספר לך משהו אני אשמנתי בחודש האחרון כקילו ואני אל בוכה(אגב אתמול נשקלתי!) דבר שני את לא צרכה להקשיב לאח שלך לדוד שלך לאמא ולאבא שלך ואת יודעת משהו זו את זה לא הם - הם לא צרכים לעניין אותך הם לא חיים אותך את חייה את עצמך זאת אומרת שאת צרכה לקבל את עצמך איך שאת אם את שמנה רזה וכ"ו.. ועוד משהו אני זוכרת בתקופה הרעה שלי בתת משקל ותזונה האח שלי היה קורא לי שמנה והיה אומר לי תרזי כבר יפרה וזה גרם לי רק להרזות להרזות ולהרזות והיום שאני שוקלת יות רואני בריאה מבחינת ההפרעה אף אחד לא מדבר איתי על משקל וכמה אני שמנה כי עכשיו אני יותר שמנה ומאז בהרבה לכן המשפחה שלך אומרת לך את זה כי יכול להיות שהם מנסים לומר לך הפסיקי את כל השטויות שכך המשפחה שלי ניסתה לעזור לי ובמקום זה גרמה לי לרצון ברזון יותר. דבר נוסף חמודה חייה רק פעם אחת תהני מהם ולא תסבלי דרך ההפרעה כי מניסיון הייתי מוכנה במקום לשקוע בהפרעה 8 שנים הייתי טסה הייתי יוצאת לטיולים הייתי מפתחת את עצמי קצת כמו בנשף הסיום שלי לא הלכתי - ואת יודעת מה עשיתי? הקאתי את נישמתי באסלה ושכל החברות שלי יצאו לטיול בעולם אני הייתי בבית בוכה בכי תמרורים שיגיע סופי. היום אני רואה שהייתי מחליפה את התת משקל ואת הרזון ואת הבולמיה והאנורקסיה בחיים נורמאלים. שלך באהבה דניאלה

08/08/2007 | 22:54 | מאת: דניאלה

היי חמודה, לא הילה ולא תמי אבל יש לי עצות עבורך. אז כך לעלות את המודעות העצמית שלך יש המון ספרים שנותנים עצות איך לעלות את הביטחון העצמי וכ"ו (יש לי ספר שמיוחד שדודה שלי עברה קורס ההערכה עצמית שזה עזר לה אם תרצי אני אעיין בספר ואתן לך את הטיפים שנותנים שם) אבל לדעתי את צרכה פשוט לאהוב את עצמך יקירה רק כך הביטחון שלך יעלה. לדבר השני את לא צרכה לפחד מההשמנה יקירה באמת! אני יכולה לומר לך באמת בהתחלה זה קשה להתמודד עם ההשמנה- יקירה אני אספר לך משהו אני אשמנתי בחודש האחרון כקילו ואני אל בוכה(אגב אתמול נשקלתי!) דבר שני את לא צרכה להקשיב לאח שלך לדוד שלך לאמא ולאבא שלך ואת יודעת משהו זו את זה לא הם - הם לא צרכים לעניין אותך הם לא חיים אותך את חייה את עצמך זאת אומרת שאת צרכה לקבל את עצמך איך שאת אם את שמנה רזה וכ"ו.. ועוד משהו אני זוכרת בתקופה הרעה שלי בתת משקל ותזונה האח שלי היה קורא לי שמנה והיה אומר לי תרזי כבר יפרה וזה גרם לי רק להרזות להרזות ולהרזות והיום שאני שוקלת יות רואני בריאה מבחינת ההפרעה אף אחד לא מדבר איתי על משקל וכמה אני שמנה כי עכשיו אני יותר שמנה ומאז בהרבה לכן המשפחה שלך אומרת לך את זה כי יכול להיות שהם מנסים לומר לך הפסיקי את כל השטויות שכך המשפחה שלי ניסתה לעזור לי ובמקום זה גרמה לי לרצון ברזון יותר. דבר נוסף חמודה חייה רק פעם אחת תהני מהם ולא תסבלי דרך ההפרעה כי מניסיון הייתי מוכנה במקום לשקוע בהפרעה 8 שנים הייתי טסה הייתי יוצאת לטיולים הייתי מפתחת את עצמי קצת כמו בנשף הסיום שלי לא הלכתי - ואת יודעת מה עשיתי? הקאתי את נישמתי באסלה ושכל החברות שלי יצאו לטיול בעולם אני הייתי בבית בוכה בכי תמרורים שיגיע סופי. היום אני רואה שהייתי מחליפה את התת משקל ואת הרזון ואת הבולמיה והאנורקסיה בחיים נורמאלים. שלך באהבה דניאלה

08/08/2007 | 22:55 | מאת: דניאלה

היי חמודה, לא הילה ולא תמי אבל יש לי עצות עבורך. אז כך לעלות את המודעות העצמית שלך יש המון ספרים שנותנים עצות איך לעלות את הביטחון העצמי וכ"ו (יש לי ספר שמיוחד שדודה שלי עברה קורס ההערכה עצמית שזה עזר לה אם תרצי אני אעיין בספר ואתן לך את הטיפים שנותנים שם) אבל לדעתי את צרכה פשוט לאהוב את עצמך יקירה רק כך הביטחון שלך יעלה. לדבר השני את לא צרכה לפחד מההשמנה יקירה באמת! אני יכולה לומר לך באמת בהתחלה זה קשה להתמודד עם ההשמנה- יקירה אני אספר לך משהו אני אשמנתי בחודש האחרון כקילו ואני אל בוכה(אגב אתמול נשקלתי!) דבר שני את לא צרכה להקשיב לאח שלך לדוד שלך לאמא ולאבא שלך ואת יודעת משהו זו את זה לא הם - הם לא צרכים לעניין אותך הם לא חיים אותך את חייה את עצמך זאת אומרת שאת צרכה לקבל את עצמך איך שאת אם את שמנה רזה וכ"ו.. ועוד משהו אני זוכרת בתקופה הרעה שלי בתת משקל ותזונה האח שלי היה קורא לי שמנה והיה אומר לי תרזי כבר יפרה וזה גרם לי רק להרזות להרזות ולהרזות והיום שאני שוקלת יות רואני בריאה מבחינת ההפרעה אף אחד לא מדבר איתי על משקל וכמה אני שמנה כי עכשיו אני יותר שמנה ומאז בהרבה לכן המשפחה שלך אומרת לך את זה כי יכול להיות שהם מנסים לומר לך הפסיקי את כל השטויות שכך המשפחה שלי ניסתה לעזור לי ובמקום זה גרמה לי לרצון ברזון יותר. דבר נוסף חמודה חייה רק פעם אחת תהני מהם ולא תסבלי דרך ההפרעה כי מניסיון הייתי מוכנה במקום לשקוע בהפרעה 8 שנים הייתי טסה הייתי יוצאת לטיולים הייתי מפתחת את עצמי קצת כמו בנשף הסיום שלי לא הלכתי - ואת יודעת מה עשיתי? הקאתי את נישמתי באסלה ושכל החברות שלי יצאו לטיול בעולם אני הייתי בבית בוכה בכי תמרורים שיגיע סופי. היום אני רואה שהייתי מחליפה את התת משקל ואת הרזון ואת הבולמיה והאנורקסיה בחיים נורמאלים. שלך באהבה דניאלה

12/08/2007 | 15:03 | מאת:

ב"ה לאן ממשיכים? אולי תסתובבי גב אל המראה ואז לא תראי כלום? רעיון לא רע בכלל מה את אומרת? הכי פשוט ..לא? בכל אופן את לא יודעת לאן ממשיכים כי את מגלה שגם לעמוד בפרופיל לא ממש פותר את הבעיה אבל ס'כתן על הרעיון היצירתי, לפחות את מרגישה פחות רע עם עצמך ... מה שאני מנסה לומר שזה לא הגוף... כל עוד תברחי לגוף ונראה לי שאמרתי את זה מליון פעמים את תרגישי אומללה יותר ויותר ולא תדעי לאן ממשיכים... מה את? מי את? מה יש בך? מי הנשמה שלך? מה היא רוצה? את מסוגלת "לשמוע" אמת? מתי תביני שהפוקוס חייב להיות על האמת ולא על הבולשיט כי היום את צעירה אבל האנטומיה והפזיולוגיה של הגוף לא משחקת לטובתנו עם השנים אז בשביל מה לשרוף שנים על בולשיט שקרי?.. אז אני יכולה לבוא ולומר..."לשרוף שנים כדי להבין שזה בולשיט..." וואלה גם זה חשוב... שם חמודה נמצאת התשובה שלך... וכל אחד בקצב שלו.. בנתיים את מחפשת רעיונות יצירתיים לפתור את המועקה שלך וזה נפלא... תמשיכי ולאט לאט זה יגיע ודברים יתבהרו לך בהבנה שלך את עצמך .. חיבוק ענקי מקווה שלא סיבכתי לך יותר מידי ת'עניינים המון אהבה