אנורקסיה בהריון

הי הילה, אני בשבוע 33 להריון . העובר בסדר ב"ה ממבחינת משקל ואני אישית עליתי 7 ק"ג עד עכשיו. אני סובלת מהפרעות אכילה כבר 7 שנים ויש לי ילדונת חמודה בת שנתיים וחצי שבהריון איתה עליתי 16 ק"ג. אני לקראת הסוף בשעה טובה ושומרת על עצמי מאוד מאוד לא לעלות אפילו גרם קטן. אני נמנעת מלאכול,לשתות ונשקלת 20 פעם ביום. אבל דווקא עכשיו אני מרגישה שנגמר לי הכח אני לא מסוגלת לקום בבוקר מרוב חולשה וכל היום בבית כי אין לי כמעט כח לצאת. הרופא נשים שלי לא יודע שאני סובלת מאנורקסיה.האם יש צורך ליידע אותו אם כן אז למה? ודבר שני האם כדאי שאני יתאשפז (בבית חולים רגיל)כדי שיתנו לי אוכל בכח או אינשור כי לבד אני לא מסוגלת לעשות את זה?? אנא את תשובתך בהקדם. רננה

לצערי הרב עם סדר יומך הנוכחי את תמצאי את עצמך מאושפזת בבי"ח מהר יותר ממה שאת חושבת. אינני מנסה להרגיז אותך חלילה, אני רק מנסה להזכיר פה משהו קטן וחשוב. ולשאלתך - כן, אני חושבת שכדאי לך ליידע את הרופא שלך על האנורקסיה שלך, משום שהיא עלולה לעוות תוצאות של בדיקות רפואיות בכל מצב וכל שכן במצב של הריון מתקדם.

רננה יקירה, דבר ראשון אני מציעה לך באמת ליידע את הרואפ שלך כי בטוח ב100% אני אומרת לך כי העובר לא מקבל את כל הצרכים שלו. בכל מקרה תיידעי אותו ואני חושבת כי עלייך באמת עד סוף ההריון לקבל תוספות כל שהם כדי שתינוק לא יצא עם מום כל שהוא כי זה יכול להיות. יש המון בדיקות לעובר איזה משקל הוא וכ"ו בדקי את זה אם עד עכשיו לא בדקת אני מציעה לך לבדוק. שלך אור ואהבה דניאלה

ב"ה זה נורא מצידי להיות נביאת זעם ולומר לך שבנותייך ללא יוצא מן הכלל יסבלו מהפרעות אכילה. שלב ההפרייה הוא הכי קריטי בקיום שלנו הדנ"א שאת מעבירה לעוברים שלך הם נגזרת של הפרעת אכילה ועוד כמובן נגזרות רבות שאין שליטת ידיעה עליהן אבל על זה אני יכולה לומר לך שאל תתפלאי אם הילדה והילדה שבאה יסבלו מהפרעה זו. אני לא חושבת שאם הגניקולוג ידע מזה, זה יעזור לך במשהו. אבל אני קוראת לך בלי הרבה חמלה וסלחי לי שזו תגובתי שאם את יוצרת חיים את חייבת לתת להם חיים את לא יכולה ליצור חיים ולהרוג אותם בעודם בחיים לי יש כוחות נפש אדירים ... מישהו אחר לא היה עומד בכוחות שלי יש אבל אמא שלי ילדה אותי ואת אחיותי בדיוק לפי מה שאת מתארת היא היתה אנורקסית ועוד הוסיפה לרדת במשקל בהריונות עמנו וזה לא יפתיע אף אחד מכם לשמוע. שלוש אחיות אנחנו ושלושתינו סבלנו מהפרעות אכילה קשות. אז אני קוראת לך רק לדבר אחד. את העבר את לא יכולה לשנות ויש בך רצון לחיים עובדה שאת יוצרת דברים של חיים אבל את חייבת לקחת אחריות על עצמך ועל בריאותך כי את היא היא המורה לבנותייך ואם לא תהיי מורה טובה. בנותייך יסבלו לאין שיעור מורה טובה? מה את רוצה לחנך את בנותייך? לרזון? זה הדבר היחידי שאת מאמינה בו... אז זה הדבר היחידי שאת חייבת לרסק ולמחוק מתודעתך. עכשיו כשהן קטנות!!!! איך???.... א. את מוזמנת לבוא לסדנא שלנו שנפתחת בקרוב מאוד ואת יכולה ללמוד דרכה הרבה אודות תזונה ב. את חייבת לטפל בעצמך במישור הנפשי כי אם את לא מסוגלת לוותר על חיידק הרזון יש לזה סיבה ואת חייבת לטפל בה במהרה. גניקולוג לא מבין כלום בזה. אין מה לשאול מישהו שלא מבין כלום וגם זה חלק ברור מההתנהגות שלנו כחולות לשאול את מי שלא מבין כלום במקום לשאול אנשים שמבינים וגם כשמבינים נמנעים מריפוי. השאלה היא אם את באמת רוצה ליישם החלמה. .... ????...... תחשבי על זה... המון אהבה חיבוק ענקי וסלחי לי אם לא הייתי רגישה מספיק...

תודה הילה על התשובה המפורטת... אני כנראה יצטרך לקרוא אותה מספר פעמיים כדי להפנים קצת ממה שנכתב. אני מאוד מעוניינת בסדנא! אפשר לקבל פרטים בבקשה?(מיקום, יום וכו'...) אלפי תודות, חיזקת אותי. רננה.