התייעצות חשובה
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
אני הייתי בולימית קצת מעל שנה, ועכשיו אני במצב יותר טוב, כבר תקופה מאוד ארוכה לא מקיאה אבל עדיין מאוד אובסיסיבית למשקל שלי ולמה שאני אוכלת, ולפעמים יש לי "בולמוסים קלים" רק שהפעם הם משמעותית יותר סבירים ולא כוללים כמויות אוכל לא שפויות אלא כמויות אוכל שלא מתאימות לדיאטה שאני נמצאת בא. לאחר "בולמוסים" כאלה אני מרגישה רע, ואני מרגישה אכזבה מעצמי ומכוח הרצון שלי, אך אני לא נוקטת פעולות היטהרות ובטח ובטח שלא הקאות. תוך כדי המחלה הייתי מטופלת אצל תזונאית שעזרה לי מאוד ולימדה רבות על אוכל ואיך אפשר לשפר את משך הזמן שנשארים שבעים ודברים נוספים. בעקבות זה החלטתי שזהו מקצוע שמאוד מעניין אותי, ומאוד יכול לעזור לאנשים ולהעניק לי סיפוק ולכן החלטתי להיות תזונאית, אני רשומה כעת לשנת הלימודים הקרובה ללימודי מדעי התזונה באוניברסיטה העברית. שאלתי בעצם היא האם זה בריא להכניס את עצמי למקצוע שכל מהותו היא אוכל כאשר יש לי עבר של הפרעת אכילה וכבר ככה אני נותנת דגש רציני מידיי לאוכל בחיי, או שלהיפך שזה רק ילמד אותי איך לאכול בריא ואולי בזכות ההעבר שלי רק יעשה אותי תזונאית יותר טובה ואמפתית? אשמח מאוד לעצותכם כי אני חייבת לסגור את הפינה הזאת לפני שאני אתחיל ללמוד בלב שלם. המון תודה מראש
גם אני חושבת שזה תלוי בך, או, יותר נכון - בטיב ההפרעה הנמצאת בתוכך. באופן עקרוני הייתי אומרת שייטב למופרעי אכילה בהווה או בעבר להתרחק מכל התעסקות באוכל ולמלא את זמנם בנושאים אחרים. גם כך טמטומי האוכל מחוללים "שמות" בראשינו, אז כדאי להתרחק אם אפשר. אך מן הצד השני - אין זה מן ההכרח שזה יפעל תמיד לרעה. יכול להיות שדווקא הלמידה המדעית של הנושא תרביץ בך חוכמה ותעניק לך כלים אפקטיביים להתמודדות טובה יותר. אני מכירה חולות לשעבר שהתאוששו ולמדו תזונה קלינית וגם נטורופתיה. אני חושבת שאת צריכה לשבת עם עצמך ולחשוב טוב-טוב למה בעצם את רוצה ללמוד תזונה- האם זה בגלל הידיעה שהידע שתצברי במהלך הלימודים יעזור לך יותר "לשחק" עם עצמך ולשלוט במשקל גופך, או בגלל שאת באמת רוצה להיות בריאה יותר ולשקם את עצמך? חישבי על זה. ובהצלחה!
הי... אני כלכלך מזדהה איתך ,כי גם לי יש המון רצון ללכת ללמוד זאת ,בעיקר כי יש לי צורך לעזור לבנות אחרות .אני מאמינה שנקלעתי למחלה המזעזעת הזאת לא סתאם,אני רק מאוד מקנה בך כי אנני בריאה- (משתדלת לעזור לעצמי אך זה לא תמיד עוזר.) את נשמעת בחורה אינטיליגנטית, ויודעת מה שטוב לה. לכי לפי האינטואיציה שלך את תצליחי! בעיקר אים את באה ממקום של לתת מעצמך, ולסייע ,כי אחרת סיבה שלא תצליחי -ובקשר להיתעסקות עם אוכל:אני חושבת שכך או כך את תתעסקי עם המשקל שלך, אז בדרך החדשה את מקנה לעצמך כלים נכונים להיתמודד ובשביל להבין את המערכת, וכמה ניזוקה היא באמת מהבולמיה יש לי דבר אחרון להגיד,אני ממש מקנה בך... תצליחי ותעסי חייל! אורית.(אשמח לדעת אם סייעתי לך)
ב"ה אני יכולה להעיד על עצמי שלבחור לעזור לאנשים לאור הסטוריה כמו שלי היתה החלטה לא פשוטה בכלל אבל יחד עם זאת חזקה ממני. זה בהחלט עזר לי לעמוד מול התחייבות שלשם אני לא חוזרת . אני כן מודעת שיש בנות שזה יכול לגרום להן תוצאה הפוכה ועל כן אני מציעה לכל אחת מכן לשאול את עצמה אם היא באמת מוכנה לזה בדיעבד עשיתי רשימה של בעד ונגד... העליתי כל מיני אפשרויות שלא חשבתי עליהן וניסיתי באמצעות סימולציה לראות כיצד אני מגיבה למצבים ולסיטואציות שיכולות מן הסתם לקרות ולהעמיד כל אחת מכן במצב רגיש למדי ואף לגרום לנפילה... נסו לראות טרם זה קרה איך אז תגיבו...ואם יש צל של ספק שהמקום החזק והמנצח הוא נפילה כנראה וסביר להניח שלא כדאי להתעסק עם זה בשלב זה בחייכן אלא לדחות ולחכות שכל אחת מכן תתחזקנה עד שתרגיש שהיא יכולה לעמוד במבחן כי זה בפרוש להתגרות במשהו שיתכן ויהיה חזק מכן או שאתן תהיינה חזקות מעליו ועל כן הלוואי... בכל אופן לא הייתי מקדימה את המאוחר ובהחלט נותנת לזה זמן על אחת כמה וכמה אם אתן מרגישות בטיפין של טיפין מעורערות ביחס לעניין... מקווה שזווית ראייה זו תעזור במשהו ובעקר לך שרון.. אגב.. אולי שווה לך לשקול להצטרף לסדנא שלנו באוגוסט... אם את רוצה פרטים מדוייקים את יכולה לפנות ליגאלי בטלפון0544622737 תגידי שאת מהפורום המון אהבה בהצלחה