מתקשה להתנתק מהמחלה
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
הייקוראים לי מאיה ואני בת 18, אני כבר כמה ימים נכנסת לפורום הזה וקוראת את ההודעות פה ורק עכשיו העזתי לכתוב לכם וזאת בעיקר בגלל התגובות הנהדרות שאני קוראת פה. סבלתי מאנורקסיה במשך שנה וחצי ולפני 6 חודשים בערך הבנתי שאני בבעיה והתחלתי טיפול פסיכולוגי ותזונתי, עליתי מאז די הרבה במשקל וכיום אני במשקל 48 קילו (על גובה 1.57), מה שנראה לי הרבה יותר מידי! אנשים אומרים לי שאני נראית הרבה יותר טוב היום, שיש לי צבע בפנים, שאני שמחה ושיש לי הרבה יותר כוח והאמת שבאיזשהו מקום גם אני מרגישה כך.. הבעיה היא שאני לא מצליחה להיתנתק מהרצון העז הזה לרדת במשקל, אני לא מליחה להבין אנשים שאומרים לי שאני ממש רזה ויפה כי אני מרגישה שהם משקרים לי כדי שאני אהיה בריאה. אני אפילו יוצאת עכשיו עם בחור חדש וממש חמוד ששמע דרך אנשים שהייתי אנורקסית ודיברנו על זה והוא אמר לי שהוא לא מצליח לדמיין אותי רזה יותר ושאני יפיפיה והגוף שלי מושלם. אני מבינה את כל הדבר שאומרים לי ושאם אני אחזור למצב שהייתי בו וארד במשקל ארוויח רק רזון ואאבד את כל מה שיש לי אבל משהו תמיד מושך אותי לשם ולפעמים אפילו יש לי ימים "אנורקסיים" כאלה שאני קצת צמה ואני מרזה ואז שותה מלא מים כדי לרמות את הדיאטנית אבל אחר כך מעלה את זה בחזרה, כאילו המשקל הזה הוא בדיוק מה שהגוף שלי רוצה והוא מסרב לרדת... אני עושה ספורט גם (התחלתי רק לאחר שהגעתי למשקל תקין) ואני מרגישה שאני מפתחת שרירים ומאוד נהנית מזה אבל משום מה זה לא קוסם לי כמו הרזון (מעדיפה עצמות על שריר). אני מבקשת מכם עזרה כי אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות, החיים שלי אולי קצת מתוסבכים אבל לא כאלה גרועים ואם אני אפטר סוף סוף מהדבר הזה אני מרגישה שאחיה את החיים האלה במלואם, יש למישהי פה עצות בשבילי? איך להפסיק להתעסק בנושא? איך להגיד לעצמי שדי, שאני פשוט לא נועדתי להיות רזה אבל זה בסדר ככה? אשמח לקבל תגובות
אני כ" מזדהה איתך בהרגשה הזאת שאת חושבת שכולם משקרים לך רק כדי שתבריאי דרך אגב גם אני אנורקטית(4 שנים)אני מזדהה איתך בכל משכתבת אבל בדבר אחד אני לעזור לך זה ליעץ לך כי אני בעצמי לא יודעת איך לצאת מזה ואיך להתמודד עם זה למרות שאני בטיפול ורד.
אגב איפה את בטיפול?
ב"ה חשוב שתביני שההחלמה מתחילה הרבה אחרי עלייה במשקל ושלמעשה הבעיה מתעוררת כשעולים במשקל כי למעשה שום רצון לרזון לא נעלם אלא רק מתעצם ואם את בטיפול חשוב מאוד שתביאי את העניין הזה לידי ביטוי בו כי זה קריטי להחלמה שלך אם תסתירי את זה כי תרגישי לא בנוח לספר בגלל שכביכול עלית במשקל וכאילו הכל בסדר אז את בולעת צפרדע שאחכ יהיה קשה מאוד להפתר ממנה ולהקיא אותה לא תוכלי וגם לא תוכלי לעכל אותה.. לכן חשוב שתפתחי את הנושא הזה ברצינות בטיפול שלך וקחי בחשבון שכל רמאות שלך היא רמאות שלך את עצמך בלבד! .... להראות טוב זה סיפור אחד.. להרגיש טוב זה הסיפור בה' הידיעה ושם את חייבת לתת את הדגש.. אשמח להכיר אותך יותר ספרי לי על התהליכים שעברת .. מה קורה לך באמת?... בהצלחה עם החבר....תיהני המון אהבה
היי, האמת שאת מה שקורה לי באמת אני לא יכולה להסביר... או שמישהי יכולה להסביר את הרצון העז הזה לרזון? או לשלמות ו"הצלחה" בכל תחום גם במחיר פגיעה חמורה בעצמה? שמעתי על המון תאוריות והמון הסברים פסיכולוגים לאנורקסיה, רובם מתאימים לי את האמת אבל הם עדיין לא מצליחים לגרום לי להבין מה לעזאזל קורה לי... הסיפור אצלי התחיל לפני קצת יותר משנתיים, הייתה ילדה די עגלגלה ולרזות תמיד היה החלום שלי, לא בקטע קיצוני, גם לא האמנתי במשקל ותמיד אמרתי שאני אראה על הגוף שלי ואיך שזה ימצא חן בעיני בלי להישקל בכלל. כשקיבלתי את ההחלטה ראיתי כמה קל לרדת במשקל ואת ה-10 קילו הראשונים ירדתי בחודשיים וחצי בערך, אז הגוף שלי התרגל למעט אוכל ולקח לי עוד בערך חמישה חודשים להוריד עוד 10 קילו.. במאי שנה שעברה שקלתי 39 והאמת שלא שמתי לב שמשהו לא בסדר איתי, אנשים התחילו להיבהל וזה אבל הדבר היה נראה לי לגמרי טבעי. אחרי שאנשים העירו לי וההורים שלי קלטו מה הולך התחלתי ללכת לטיפול לפני בערך חצי שנה, הגעתי לפסיכולוגית ואז גם לדיאטנית, שעליה עבדתי כמה פעמים. מה שהייתי רוצה בבקשה שמישהו יגיד לי כבר זה למה אני רוצה לחזור למה שהייתי?? הרי הייתי חלשה, חיוורת,עייפה, עצבנית, לא מרוכזת, העור שלי היה צהוב ויבש ומלבד הרזון לא היה לי דבר... לפעמים אני אומרת, טוב אולי אני אעשה דיאטה בריאה וארד איזה 2-3 קילו בשביל ההרגשה הטובה אבל אני לא מצליחה ונראה לי שאני לא מצליחה כי משהו בתוכי יודע שלא כדאי לי שוב להיכנס למערבולת הזאת שנכנסתי אליה לגמרי בטעות. כאילו יש לי שני אנשים קטנים בראש שרבים וכל אחד מהם מנצח לפעמים, נראה לכם שמתישהו אחד מהם יעלם? שמתישהו אני אסתכל על עצמי במראה ואהיה מרוצה ממה שאראה?
