ההפרעה שלי חמורה משחשבתי
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
אני לא יכולה יותר באמת אני כותבת עם דמעות שלא פוסקות. אני פשוט לא יודעת איך לתפקד איך לחזור לחיות חיים. אילו לא חיים אני עושה את עצמי חיה. הכול אבל הכול סובב סביב ההפרעה שלי. הלבוש בבוקר כן וגם שאני לובשת מדים (אמנם פחות),לצאת בערב או בסופש,ללכת לסידורים,ללכת לקניות (שלא נדבר בכלל על ללכת לקנות בגדים או יותר גרוע סתם להביט. כנראה החיבה המיוחדת לתכשיטים של מיכל נגרין לא התחזקה ללא סיבה- אני תמיד מרגישה בהם טוב.),להיפגש עם ידידים הכוללל. הכול כ"כ כואב בגלל שאני יודעת שהצלחתי יותר מידי בעבר. הייתי רזה כל חיי אבל יום 1 קמתי והתחלתי להרזות ללא בקרה. יש לי את אותה נפש אנורקסית רקובה.קשה לי להגיד דברים שליליים מידי על אנורקסיה מהסיבה הפשוטה הייתי הרבה אבל הרבההההההה יותר מאושרת שהייתי אנורקסית. אני מרגישה לא בנוח בכול תנועה שלי,מרגישה לכודה אני צריכה להציל אותי מעצמי או צריכה לפחות שמישהו יגיד לי אחת ולתמיד איך עושים את זה?
ב"ה אהבתי את המשפט הזה אבל זה יכול לקרות בתנאי שתרשי לכל מי שרוצה לעזור לך פתח לשיתוף ונסיון חדש לתרגל הרגלים אחרים כי בלי עבודה מסוג זה שתיארת לך כעת לא יכול לקרות שינוי, אלא אם כן תגיעי לכזה קצה שממנו תחליטי שאין מנוס מאשר באמת "להציל את עצמך מעצמך" ושמן הסתם באותם רגעים תהיי מוכנה לקלוט ולהבין מה תהליך ההצלה הזה שהתכוונת אליו אומר באמת בכל רמה ... תחשבי על זה... משפט שנוא אבל זה בהחלט תלוי הרבה הרבה מאוד בך המון המון אהבה
