החיים בצל הבולמיה...
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
חג שמח לכולן.הלוואי ובאמת נשתחרר... אני כ"כ מאוכזבת מעצמי ביומיים האחרונים. הצלחתי במשך שבעה ימים מלאים לאכול נורמלי, להקשיב לעצמי , לא להשתולל ולא להקיא. התמודדתי עם רגשות האשמה והרגשתי יותר טוב עם עצמי עד ש... בסופ"ש העה לי ויכוח קל עם בעלי... החגים מתקרבים ותמיד יש סיפור לגבי החג וההורים ה"חמים" שלי... ונכנעתי... כ"כ מהר ברחתי לזלילה ולהאבסה העצמית והרגשתי עוד יותר נורא מאשר קודם! אני מסתכלת על הילדים שלי ועוד יותר מלכה את עצמי. איזה מין אמא אני, איך אני יכולה לבקש מהם דברים כשאני לא מצליחה אפילו לאכול נורמלי ומה יהיה בגורלם? האם גם להם יהיו הפרעות? האחריות גם לזה מלחיצה מאוד... אין לי עם מי לדבר על זה ואני מאוד מברכת על נוכחותכן שם! חיבוק עוטף לכולנו! כרגע זה מה שהייתי רוצה! וגם לבכות קצת, אני מחזיקה כ"כ הרבה... הילה אולי תמליצי לי על מטפל באיזור השרון-ת"א? אני חייבת עזרה!
ב"ה צר לי לשמוע את זה אלה ימים קשים מאוד ומערכות יחסים אינן פשוטות לאיש ולא מצאתי איש או אישה שמערכת זוגית או יחסים בין אחד לשני פשוטים עבורו וזו לדעתי אחת המשימות החשובות ביותר לחיים של כל אחד מאיתנו "זוגיות עם כולם" אבל חשוב שתביני שיש לך דרך ורק את יכולה ללכת בה אף איש אינו יכול ללכת בה מלבדך ונכון לך על כל מי שנמצא מולך את אינך תוכלי ללכת בדרכו והיא מן הסתם לא תהיה נכונה לך. לכן התמקדי בדרך שלך והשתדלי להשתיק את הרעשים שבחוץ ותנסי להבין שהרעשים שבחוץ הם בד"כ משקפים את הרעשים שלנו בפנים ואז שאלי את עצמך מדוע את כל כך רועשת ומה את מציעה לעצמך לעשות ביחס לזה או לא לעשות פשוט להרגע... יש תהליך ואין ..לא קיימת אמת זמן שהתהליך הזה תחום בה אבל יש תהליך ואת יכולה לעשות בכל נקודת זמן רק מה שאת מרגישה ויכולה את לא יכולה מעבר וברגע שתביני את זה הלחץ יפחת ותוכלי להתמודד עם קשיים שמתעוררים מתוך הקשר ביניכם. אני מבינה שהמודעות שלך גוברת וזה לא לחינם גם אם הדרך קשה ביותר נכון להיום וזה די מובן אבל אני בהחלט רואה אור בקצה המנהרה ואני חושבת שגם ילדייך עם כל הקושי למדים הרבה ואל לך לשכוח הם בוחרים אותנו. משפט מקומם אבל מוכיח את עצמו לאנשים שעברו כברת דרך משמעותית בחייהם... וראי עוד יהיה טוב המון אהבה יקירה וחג שמח שמח שמח שלך הילהב :-)
קודם כל , את יותר ממוזמנת לכתוב , להתלבט איתנו, להתייעץ ולייעץ ופשוט לעשות כעולה על רוחך בפורום . אני חושבת שזאת מטרתו - לעזור . והכוונה כאן היא באמת לשפוך את הלב . את כל שיושב עלייך . בלי מגננות בלי מסכות ובלי צרכים ומחוייביות אחרות . עכשיו . תראי , אני לא נשואה ואין לי ילדים . אני רק בת 20 . אבל אני כן חויתי ה"א וכן חויתי או אולי עדין חווה את עניין ההחלמה ממנה . וזה לא קל אני חייבת להדגיש. אני גם חושבת שלרוב , בנות , נשים עם ה"א לוקחות עצמן ביתר חומרה מהרגיל . פשוט יותר ביקורתיות כלפי עצמן מן הסתם . וגם את קצת צריכה לתת לעצמך קרדיט בעצם היותך "רק אדם" . ומי כמוני מבינה את העניין של לנסות ולשנות את העולם . מי כמוני מבינה את עניין הלקחית אחריות על כל דבר בחיים . כי ככה אנחנו בנויות וזה האופי שלנו . יש אנשים שהם ההפך הגמור - וגם זה לא טוב . צריך למצוא את האיזון . את הקו המנחה שידע להיות ביקורתי ובונה עם עצמך אבל לא הרסני כפי שאנחנו עושות. מבינה מה אני אומרת ...? הילדים שלך . זה סיפור מורכב . אני מבינה את גודל הרגישות והאשמה שמוטלת על כתפייך מעצם היותך אמא שלהם . ודמות לחיקוי לבטח . אבל תביני - זה סוג של מעגל כזה .כל עוד את ממשיכה להלקות עצמך בהטפות מוסר שכאלה - על איזה אמא את . ואיזה צביעות שאת מטיפה להם ואת ככה .... זה מחזיר אותך לנקודת שבירה הראשונית שמביאה אותך לידי התרפקות הרסנית על מה שכבר את יודעת הכי טוב ומתנחמת בו תמיד - האוכל וההקאה שמלווה אלייה . אם תעשי זאת צעד אחר צעד - ותטפלי בבעיה מהשורש . תתקפי אותה מכל הכיוונים אז תוכלי להתמודד וגם בטוח שתפסיקי עם ההחמרה והנגטיביות שלך לגבי תפקודך . את אדם ! קודם כל . לפני שאת אשה , ואמא , וחברה , ובת ואחות וכו' .... ואם את לא בסדר גם אחרים מסביבך לא יהיו בסדר ... ואם את רוצה לדאוג באמת לילדייך ולמשפחתך - תעשי את שהכי טוב - דאגי לעצמך לטיפול אמיתי וכנה שיעזור לך להתמודד עם הבעיה ולהבין אותה לעומק כך שתוכלי להיעזר ולהיתמך . זה יהיה הדבר הכי טוב לילדייך . וגם הדמות לחיקוי הכי טובה שיכולה להיות . כך שאם חלילה לילדייך תהיה בעיה דומה או אחרת בעתיד - לא משנה מה היא , הם יבינו ממך שצריך לפנות לעזרה . שאין בושה בכך . ולהפך . את רק עוזרת לעצמך. את רק מוקירה את החיים ואת שהם נותנים לך ורק גורמת להם לראות את האור בקצה המנהרה . אני חושבת שזאת גישה מאוד בריאה ומפוכחת . כזאת שלא מתעלמת ומבעיות ומטאטא אותם מתחת לשטיח , אלא מתמודדת , לומדת להתמודד בצורה טובה , מתפתחת ובונה עצמך . עשי זאת קודם כל עבור עצמך . כי את חשובה לא פחות מכל אדם אחר . ושנית - עבור כל אלה שדואגים לך , ורוצים בטובתך . המשפחה והחברים . אני בטוחה שגם הם רוצים שתרגישי בטוב ושלא תזיקי לעצמך בצורה שכזאת . היללי , בטח תתן לך מספר טלפון של מישהי מהאיזורים שביקשת . את תהיי בסדר . תראי . אני חושבת שהגישה שלך מאוד תעזור לך ... את בדרך הנכונה . המון חיזוקים וחג הכי שמח שיכול להיות . המשיכי לעדכן מה איתך יקרה . מצפה לשמוע ממך תמי
