יש לי שוב את ההרגשה החזקה הזאת ...

של לעשות משהו . של ללכת ולהרגיש שוב את ההרגשה הזאת של לחתוך את עצמי . של להקיא . כל דבר שנתן לי את ההרגשה הזאת שכל כך בא לי שוב להרגיש אותה . כל כך טוב לי עכשיו בחיים . באמת שאחרי תקופה מאוד קשה פיזית ונפשית אני חושבת שמצאתי מקום יותר שקט . אני מתחילה ללמוד יוגה . אני יותר מאמינה בעצמי . אני יוצאת ומבלה על חשבון כל ה3 חודשים שהיו עכשיו :) ובכל זאת .... הרגשה הזאת שמלווה אותי כבר כמה ימים . יותר מהרגיל . ממש דחף כזה . והיום - ההרגשה הזאת התעצמה יותר . אני לא רוצה שוב פעם לחזור להרס העצמי שלי . אני לא רוצה לפגוע בעצמי . אני לא רוצה לזרוק את כל מה שהשגתי במהלך כל הזמן הזה .... ואני כל כך פוחדת שאני איפול רק לשנייה אחת אני אתן לעצמי לחזור לשם ... ואז אני יודעת שאני נסחפת למקום הזה . המסוכן . וכל פעם שחזרתי לשם בעבר - זה רק היה יותר חמור ויותר קשה . כל פעם זה לעלות עוד שלב בסולם הקיצוניות . אני חושבת שכל פעם שטוב לי בחיים , רגוע לי , בסדר לי בלי כל מיני תהפוכות נפשיות אני מחפשת משהו שיהפוך את הכול . אני לא נותנת לעצמי לקבל מצב שטוב לי . כל הזמן הצורך הזה בלהעניש את עצמי. שלא מגיע לי לקבל מצב כזה . למה ? למה זה חייב להיות ככה ? מה אני עושה כדיי לא לחתוך את עצמי שוב ? כדיי לא לגשת לשירותים לצות להוציא הכול שוב ... גם עכשיו , כשכבר אין לי בולמוסים . אוף . זה כל כך מתסכל . מפחיד . אני לא רוצה לאבד את כל מה שהרווחתי . שיעבור כבר . רק שתעבור לי ההרגשה . ולא תחמיר , בסופ"ש אחרי האזכרה של דוד שלי . כי אני יודעת שמצב הרוח שלי לא יהיה בשמיים , בלשון המעטה , אחרי האזכרה . תודה על ההקשבה . תמי

אני מקווה ששלומך בטוב... כבר התחילו השיעורים?? לפי הכתיבה שלך הניחוש שלי שעוד לא... אני זוכרת בתקופה הרעה הייתי בחוג יוגה כחצי שנה והרגשתי בעננים במקום לחתוך להקיא ולקחת לקסעידין הרגשתי כל כך טוב שלא הרגשתי שאני צרכה את זה - עד למשבר הבא... כמה פעמים בשבוע יש לך?? שבוע טוב יקירה חיזוקים דניאלה

תודה על החיזוקים והתמיכה מותק . כמה פעמים בשבוע ? אמממ זה יותר תקופות של גלים כאלה שמציפים אותי , ודועכים להם כי אני מאוד מחזיקה את עצמי ונאבקת מולם . כן נאבקת עם עצמי . השבוע - היה לי את במשך כמה ימים , ההרגשה דעכה לה לאט לאט ... וטוב שכך . בלי שנפלתי -וחתכתי , הקאתי או פגעתי בעצמי בכל דרך אחרת . שיעורי היוגה היו אמורים להתחיל היום . אבל התקשרו אליי והודיעו שזה נדחה בשבוע . טוב כל עכבה לטובה . חוץ מזה , אני מרגישה יותר טוב , גם כאבו לי קצת האוזניים ועכשיו הם יותר טוב . חוץ מהקור , שאני ממש מקללת אותו כל שנייה :) וצמודה למפזרי חום למינהם . מותק , מקווה שיהיה לך סופ"ש קסום וכיף . זה הסופ"ש האחרון של שנת 2006 ! אז שישמר כזיכרון מתוק . חוץ מזה , המקווה שהכול בסדר עם הבדיקות והטיפולים (???) הייתי עושה רייקי במשך תקופות לסירוגין ואני יכולה להגיד שזה מדהים . אני ממש לא האמנתי בזה . ואני בן אדם מאוד ריאלי ומאוד לא סקפטי לגבי טיפולים שלא כוללים תרופות , תרופות , תרופות , וניתוחים . :) אבל אני יודעת שהרגשתי גל של חום כל פעם שדוד שלי עשה לי רייקי . כאילו יוצאות לו מהידיים קרניים של חום שמחממות ומחזקות את המקום . עלי זה עבד . אני חושבת שגם עלייך זה יעבוד . מקסימום זה רק ירגיע אותך . תעדכני איך הולך איתך . נשיקות יפה . תמי

ב"ה התחושה מוכרת וכל מה שיש לעשות, רצוי וכדאי הוא להרחיק את עצמך במודע מכל מה שיכול להוות פוטנצייאל אפשרי עבורך לפגוע בעצמך ואני מאוד מקווה שזה עבר בשלום ושלא נפלת לפגיעה עצמית. מרחק וזמן הם התרופה. חשוב שתזכרי שהגל עובר ואת יודעת את זה תהיי עם אנשים בכוח. תכריחי את עצמך. את יכולה!!! שמרי עלייך!!! זה לא שווה את זה! :-)

היללי , לא פגעתי בעצמי . למרות שנורא רציתי . נורא היה לי חשק ישן-נושן להרס עצמי . להרגשה הזאת . הממכרת . כמו סוג של סם . של האדרנלין שזורם לי בגוף . אני יודעת מה תגידי - "רוצה אדרנלין , לכי תעשי צניחה חופשית ..." :) אני יודעת את זה . אני משערת שזה יהיה פיתרון להרבה דברים . סוג של סיכונים שהם קצת יותר בטוחים ולא משולים לניסיון התאבדות . וזה גם מה שאני אעשה אני משערת ... לא הייתי כאן כמה ימים , אבל הייתי נפשית איתכם . היה לי הרבה רגשות סותרים , אמביוולנטים שהציפו אותי . לא ממש ידעתי מה אני רוצה מעצמי . מהעולם , מכולם . לקחתי סוג של פסק זמן של כמה ימים לעצמי ובעיקר חשבתי . ההרגשה של ההרס עצמי , דעכה לה עם הזמן במהלך הימים האלה . ועכשיו - אני בסדר . אפילו יותר מבסדר . אני חושבת ... סופ"ש תמיד שיפר לי את מצב הרוח . טוב לא תמיד אבל לרוב . ואני מנסה לא ליפול שוב למחשבות ממכרות כמו שהיו לי בימים האחרונים . אני פשוט כל כך לא רוצה ליפול שוב . אחרי כל הזמן הזה . זה מפחיד . מבהיל אפילו . רק המחשבה הזאת של לחזור למצב כמו פעם . אני אוהבת את החיים שלי עכשיו הרבה יותר . יותר מאוזנים . יותר מעריכה דברים . יותר מעריכה את עצמי . ויותר מעריכה את החיים . לא בא לי לחזור לתקופה של דיכאון . זה מתסכל שזה קורה סתם ככה ... אבל כמו שאמרת - אני צריכה לזכור שזה גל שעובר . וטוב שהוא לא הפיל אותי הפעם . הוא אכן עבר . דעך לו . עדיין יש את הניצוץ הזה , אבל זה כבר משהו שיקח הרבה יותר זמן לעבור . ניצוץ ההרס העצמי ששב לחיים בסיטואציות ותקופות מסויימות . טוב , אז עד לפעם הבאה , אולי לא תהיה כזאת בכלל . אני כאן , הילונת . סופ"ש מדהים . תמי