קשה לנשום
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
קשה לנשום הכאב חזק ולא עובר לא משנה כמה בן-אדם עם שמחת חיים אני לעיתים הכאב משתלט ואני לא יודעת מה לעשות אני חייבת טיפול כולל האמת שאני מפחדת לפנות לעזרה ממש ....לפסיכולוג או כל מטפל שלא יהיה פשוט מפחדת להתמודד עם הכאב ומצד שני אני חייבת לעשות את זה אין ברירה או ללכת לטיפול או להיעלם אני יודעת שזה נשמע חולני אבל ככה אני מרגישה לא מפסיקה להרגיש את הרצון הזה למות לא להיות אני גם לא יודעת איזה סוג של טיפול יעזור לי אני יודעת שלא מתאים לי לשבת ולדבר כל הזמן על אותו דבר כמו שעשיתי עם המטפלת היחידה שהלכתי אליה שהיא ממש לא טובה ולא אהבתי אותה היא הלכה כל הזמן לפי הספר היא לא באמת הבינה אותי כי היא לא הייתה שם ולכן קשה לי לסמוך על מטפלים ומצד שני אני חייבת עזרה נפשית אין לי חשק לעשות כלום לא ללכת לעבודה ולא ללימודים בא לי להיות במיטה כל היום אני לא חוזרת לעצמי ואני לא יודעת אם אחזור לעצמי אי-פעם אני מרגישה שאני במצוקה נפשית אמיתית וחייבת עזרה דחוף ומצד שני יש את ההכחשה שלא יכול להיות אני בסדר אין לי כלום גם כשהייתי חולה לא חשבתי שאני צריכה אשפוז כי זה לא יכול להיות שאני אגיע למצב הזה עד שאני לא יתמוטט אני לא יאמין שאני חולה או לא בסדר זה קטע חולני אצלי זה כאילו שאני לא ראויה שיטפלו בי ויפנקו אותי כי אף פעם הסיבה לא מספקת בקיצור חולה בראש מקווה שהבנתן אותי אוהבת אתכן בנות......
היי אושר, אני לא ממש מכירה אותך אבל אני מקווה שאת מרגישה יותר טוב אחרי שכתבת בפורום. אני זוכרת בתקופה הרעה שלי כתבתי בפורום וזה עזר לי- וכמובן במקביל כתבתי יומן שאני עדין כותבת. חיזוקים אהובה דניאלה
....
אושר יקרה שלי.. יש כל כך הרבה טיפולים גם קונבנציונאליים וגם הומופאטיים ..ברפואה האלטרנטיבית..אני לדוגמה טופלתי לא ע"י פסיכולוגית אלא ע"י שיטה מיוחדת עם מטפלת שכללה גם דמיון מודרך ועוד..והיא היחידה שעזרה לי.. למה? כי אנחנו אנשים שונים ולכל אחד מתאים טיפול שונה שהוא מתחבר אליו ואל המטפל מבינה? לא צריך להתייאש אם היא לא מתאימה ואת מרגישה שזה בזבוז חפשי אלטרנטיבה אני גם כאן אם תרצי אפנה אותך.. בכל מקרה בובי..כאב הוא כאב..ושמחה ככל שתהיי לא מרפאה כאב היא רק גורמת מעט לשכוח לפעמים כשטוב קורה ואז שוב כשאנו לבד המחשבות החרדות והחששות עולים.. יש לטפל בזה כמו טיפול בכל דבר אחר..הנפש היא לא פחות חשובה מהגוף..והיא משפיעה לא סתם המשפט נפש בריאה בגוף בריא.. אלה יחסי גומלין בין השניים.. אוהבת אותך מותק..ואל ייאוש..כי אפשר גם אפשר ואת בטח ובטח יכולה..תתעמקי בצמיחה של עצמך..ואת כל הכעסים כלפי מעלה ..היה ואין ןאי אפשר לשנות כלום מהעבר..צריך לעמוד מולו ולהגיד מעכשיו אני בונה וצומחת מחדש.. בשביל עצמי בלבד...אני לא חיה בשביל אף אחד אחר רק אחשוב על עצמי.. נשיקה מתוקה שלי דינדין
אשמח אם תפני אותי למטפלת כי אני רוצה למצוא מטפלת שתוכל לעזור לי (בתקווה) תודה דינדין....
קודם כל , שמחה שחזרת אלינו כשאת מרגישה יותר טוב בריאותית . לא נשמע כיף בכלל מה שעברת . הייתי שם כמה וכמה פעמים . אז אני מבינה אותך . וגם אני התגעגעתי אלייך מותק . עכשיו למצבך הנפשי כפי שמוסבר בהודעה . את ממש תיארת כמה תופעות שאני מזדהה איתן לחלוטין . תראי המצב שלך לא פשוט . אף אחד לא אומר שהוא כן . ולבוא ולקום , להתמודד עם בעיות , עם קשיים , להודות שיש בעיה - זה הקושי הכי גדול של כולנו בחיים . הריי הכי קל לנו לטאטא את הכול מתחת לשטיח . הכי קל לנו לפטור את עצמינו בתואנות ותירוצים שלא אנחנו אשמים באמת אפילו שזה אחריותינו והחלטות שלנו שאנחנו בוחרים ועושים . והכי קל לנו להתעלם ולהתכחש לבעיות בתקוות שווא שזה יעלם . וכמו ששנינו יודעות - זה לא קורה אף פעם . בעיות כאלו לרוב רק מתעצמות , גדלות ותופחות לבעיה אפילו יותר קשה להתמודדות . וזה מעין מעגל קסמים כזה , שאם לא נחליט , למרות הקושי הכל כך מובן והגיוני , שאנחנו באמת יוצאים משם ובאמת עשוים משהו שכנראה גם יהיה קשה , כואב ולא נוח לנו - אז המעגל הזה לא יפרץ אם לא נחליט באמת באומץ שעושים זאת . אני עד היום אומרת לעצמי - "תמי אולי אין לך שומדבר ..." אבל אני נזכרת בכל מה שהיתי עושה , בכל המחשבות ההרסניות וגורמת לעצמי לזכור בכוונה כדיי שאני לא אחזור שוב לאותה טעות "תמימה" כביכול . מותק - התכחשות , להגיד שהכול בסדר לא יפתור לך את הבעיות . לא ישנה את המצב ואת מה שאת מרגישה . עכשיו המחשבה הזאת שאת לא ראוייה . אני חושבת שרובינו או כלונו מתמודדות עם זה יומיום בכל צעד ושעל בדרך . כל מבחן , כל תגמול , כל מחמאה , כל דבר טוב או רע ישר יוצא מזה שאנחנו לא ראויות לכן זה קורה ... כמובן שהגישה שלנו לחיים , עם דברים שכאלה , לא בריאה . ולא נכונה . ואני חושבת שאת עושה דרך יפה כי עצם זה שאת מדברת היום יותר באומץ על מה שעברת , יותר במודעות , יותר בהבנה של מה שעשית ומה שחשבת, ולמעשה את יודעת להפיק את הלקחים שלך להתמודדות אמיצה של החלמה , זה מראה שיש לך את הניצוץ , שביב חיים הזה שכן מכויח ואומר לך שאת שווה . את החיים . את מה שהן נותנים . את הטוב ואת הרע . ולמעשה מגיע לך . כמו שלכל אחד מגיע . והוא זה שיחליט אם הוא ראוי או לא . אני חושבת שמרגע שנשכיל כמה שיותר לקבל את המשחבה שכולנו ראויים ... אז כולנו נחיה בשלום עם עצמינו יותר טוב . ויותר נאהב את עצמינו . אבל כמו שאמרתי - את בדרך לשם . אצם זה שאת כן מתמודדת ומנסה להחלים . עצם זה שאת יודעת שאת צריכה עזרה - אז עשי עם זה משהו ! טפלי בעצמך , קחי אחריות על עצמך כפי שצריך . את חזקה ומחושלת יותר היום . אז נצלי את כל התובנות שלך למקומות טובים יותר מהרס עצמי ושקיעה בדיכאון . זהקשה אבל אפשרי . ולא לכל אחת הייתי אומרת את זה במצבה . אבל אני חושבת שאת כן במקום שאת מסוגלת לקבל את דבריי ולהפנים אותם . וגם לגלות שאת מסיכמה עם מה שנאי אומרת ולמעשה לדאוג לעצמך . מותק אני כאן . רוצה לשמוע ממך . נשיקות יפה , אני מאמינה בך . יודעת שאת יכולה ורוצה יותר עבור עצמך. יום טוב ונשיקות . תמי
תודה מאמי את ממש חמודה ומבינה הצלחת לעודד אותי....הדברים שאמרת לי מובנים לי מאוד אבל את יודעת יש הגיון ויש רגש ולרוב אין איזון ביניהם החכמה היא לזהות את ההגיון כשאת בסערת רגשות אך זה מאוד קשה ולעיתים יותר קל ללכת עם הרגש כי הוא יותר חזק וזו הסיבה גם שאנו עושים מעשים שבהגיון שלנו אנו מבינים שהם טיפשיים אך הרגש שולט תודה לך העידוד מתוקה אוהבת ורוצה לשמוע ממך אני.....
