שיתופים מספת הפסיכולוג- תחנה אחרונה
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
לא ידעתי לאן לפנות. הכל היה עקום, נורא. מלוכלך. מי בכלל רצה לקום בבוקר ולא השתנה כלום. אני מספרת לפסיכולוגית כמה אני אוכלת ומקיאה את נשמתי וכל מה שאני מקבלת זה הנהון או רפלקציה. כמו לדבר אל קיר. וזה היה המוצא האחרון. ואני רק מקיאה יותר. מה הלאה?????? ואוף... כל כך אהבתי את גופי כשהצלחתי להיות אנורקסית. אמת לאמיתה.
קודם כל לא לכל פסיכולוגית שתלכי בהכרח תתחברי אולי היא לא מתאימה לך ואת יכולה לחפש פסיכולוגית יותר מועילה גם לי הייתה מישהי כזאת בגיל 15 ואמנם התעוררתי מאוחר כי לא ידעתי שאפשר אחרת...ועזבתי אותה אחרי 7 חודשים ... בקיצור יש כאלה שיושבות בשביל לעשות עצמן מקשיבות לוקחות הרבה כסף וכאילו "עשו את שלהן" ויש כאלה שבאמת אכפת להן ומשקיעות במטופלים שלהם אז הצעה שלי לצעד ראשון תחליפי פסיכולוגית ואולי גם תלכי לקבוצת תמיכה אולי זה יותר יועיל לך ...תבדקי מה טוב בשבילך אוהבת ומחזיקה אצבעות שתמצאי מישהי/מישהו מועיל/ה בהצלחה מאמי....
היא משקיעה אני חושבת... לקום ולהגיד "פוס" ?אבל הטיפול עוד לא התחיל
אני לא חושבת שללכת למישהי שהיא כמו "קיר" זה פיתרון ובמיוחד אין מוצא וחשק ..למה את ממשיכה אני ניסיתי כמה עד שהגעתי לאישה מדהימה היא אומנם לא פסיכולוגית היא מטפלת אבל איתה היה לי כימיה ואיתה מצאתי את הדרך והכוח להבריא..למה את רואה את השחור וזהו למה לא לנסות דבר אחר..הרי יש!!! הרי אני לא הייתי שם בתוך השרותים עם העיינים שהייתי חושבת שיפלו לי לתוך השירותים מרוב שהן היו יוצאות ואדומות ממאמץ..אבל זה לא הסוף יש גם סוף טוב..תלוי בך!!! מה קורה איתך לא טוב לך שם עברי הלאה נסי משהו חדש!! מבינה בובי בכל מקרה אני כאן דינדין
תקראי את מה שכתבתי להילה.. אני כבר לא יודעת, ואין לי כוח
אני לא חושבת שללכת למישהי שהיא כמו "קיר" זה פיתרון ובמיוחד אין מוצא וחשק ..למה את ממשיכה אני ניסיתי כמה עד שהגעתי לאישה מדהימה היא אומנם לא פסיכולוגית היא מטפלת אבל איתה היה לי כימיה ואיתה מצאתי את הדרך והכוח להבריא..למה את רואה את השחור וזהו למה לא לנסות דבר אחר..הרי יש!!! הרי אני לא הייתי שם בתוך השרותים עם העיינים שהייתי חושבת שיפלו לי לתוך השירותים מרוב שהן היו יוצאות ואדומות ממאמץ..אבל זה לא הסוף יש גם סוף טוב..תלוי בך!!! מה קורה איתך לא טוב לך שם עברי הלאה נסי משהו חדש!! מבינה בובי בכל מקרה אני כאן דינדין
ב" ה את אהבת? או שמה שגדלת עליו נכנס לך למוח חזק ממש עד כדי כך שאת לא מסוגלת להחליף הרגל...? גוף צנום לא מעיד על שום אהבה רק על דבר אחד - בריחה מוחלטת מהחיים - סירוב לחיות - סירוב להכיל - סירוב להרגיש...למעשה כל כולם הם סוג של הסתרה.. הרזון הוא את? האם הגוף הוא את? או כלי בלבד? או שאת היא מישהי הרבה יותר מזה? שאולי את צריכה לגלות..להכיר? איפה את רוצה להיות באמת?....בכל השאלות ששלתי אותך....? מקווה בשבילך שאת באמת רוצה להכיר את עצמך ולאהוב את עצמך ללא הרזון המושלה הזה שאת טוענת ש"אהבת" את עצמך דרכו.... אבל אני מבינה את הכאב שלך יחד עם זאת אני לא מסכימה שצריך לשתף פעולה עם כל דבר שלילי שעולה לתודעה שלנו וזו יקירתי בחירה שלך ועבודה יומיומית שלך... לגבי עזרה.. מצטרפת לדין דין לא נשמע שהפסיכולוגית הזו טובה לך ... דין דין ספרה על דניאלה גריין את רוצה לנסות ללכת אליה??..... עדכני אותנו...
הכל נראה עליי כל כך טוב, התאמתי לעולם! נכון, גוף זה לא הכל, אבל ביום שאלך ברחוב ולא ארגיש מיליון מבטים של בחורים ננעצים בי זה יעציב אותי, אהבתי שהבגדים התאימו לי- שיכלתי ללבוש חצאית וגופיה ולא להראות זנותית- אהבתי באמת. אני בינתיים ממשיכה ללכת למי שאני הולכת אליה- כי גם ככה אין לי דרייב כמעט לכלום- הים היא המליצה לי על כדורים נגד דיכאון- ואני כל כך אנטי הדבר הזה! לא יודעת, אין לי כוח שוב לפרוש את בעיותי מול עוד מישהו...