מהרהרת...

אני מרגישה כל כך מלוכלכת. מלאה בקליגרמים עודפים- שלא היו שם קודם. אז, לא היה לא אפילו גרם עודף, והרגשתי שבירה, לא יציבה, כאילו אני עשויה עץ, עכשיו אני מרגישה מטונפת, מתביישת לפגוש אנשים שלא ראו אותי מזמן, שלא יגידו "איך היא שמנה", ואז תהיה להם סיבה ללעוז עליי, לדבר עליי מאחורי הגב, כל הזמן מדברים מאחוריי הגב. אנשים רעים. איך אני לא בצבא? איך? אני?????????? מה קרה לי!?????????????????!?!?!?!?! ולמה אי אפשר פשוט למחוק?! למה תמיד אצטרך להסביר את עצמי למה לא עשיתי שירות צבאי מלא עד תום ימיי אאלץ להסביר! לך תגיד לכולם שכשהתגייסת הייתה לך הפרעת אכילה שדפקה לך את המוח ואת השירות הצבאי...... נו......לך תגיד. ממש. אפשר להגיד. אני כבר לא יודעת איך להמשיך מכאן. איזה מן חיים אלה?

ב"ה אבל אותי השרות הצבאי מקומם יפה שלי אם הם לא מסוגלים לכבד אותך אז הם לא ראויים לך אגב... תרגיל יש לך משימה רשמי לי עכשו את כל הדברים שאת טובה בהם מבלי להזכיר את המילים "אבל" "לא" "מצד שני" "זה לא ילך" "כאילו" וכל מה שיש בו נימה שלילית את מוכנה? זה חשוב! נשיקות אהובה שלי אני

הילה אני מבינה שזה מקומם אותך הצבא אבל יש מילים ויש מציאות ובלי לשרת את המדינה בדרך כלשהי קשה מאוד להתקדם זה שמסתכלים עלייך אחרת משפיע בכמה תחומים בחיים (לגבי שרות צבאי/לאומי) בעבודה , בלימודים וכו... יש דברים שהחברה אומרת שכן צריך להתייחס אומנם בפרופורציות אבל זה שכל הזמן נכעס על החברה זה לא יעזור יש דברים שצריך להקשיב לשמוע להיפתח ולא להיות אטומים באומרינו ה"חברה" כמו בכל דבר גם בחברה יש חיובי ושלילי צריך להגיב לחברה בחיוב על דברים הגיוניים אנחנו במדינה שאת הנורמות שלה היא חוץ מלקבל ממנה יש גם לתת לה וזה מתבטא בשירות הצבאי/לאומי מקווה שהבהרתי את שהתכוונתי בתודה אני....

אילולא היו בי דברים טובים ויכולות מופלאות לא הייתי כל כך מכה על חטא הכישלון. בגלל שיש בי מעל ומעבר אני מוצאת את המצב אבסורדי ומזעזע... זו הסיבה שאני רגישה כל כך תקועה...

מהי בושה? מפני מי את מתביישת? האם הם אנשים חשובים בחייך שדעתם חשובה לך? וגם אם כן..האם זה אמור לערער את הביטחון שלך בעצמך ולהוריד את ביטחונך? האם שיפוט על פי המראה משקף מי שאת? מי ששופט אותך כך אינו ראוי להיות חבר או כל דבר אחר..כי הוא אמור להכיר אותך ומה שיש בך..ובטוחני שיש בך איכויות נוספות מלבד מראה שנית....אני בטחוה שלמה שאת קוראת קילוגרמים עודפים זה לא נראה כך מבחוץ אלא אם כן את משווה לתקופה אחרת בחייך..והאם התקופה זהו מצטיירת לך כהצלחה? מה היה שם? אני הייתי בצבא עם הפרעת אכילה היו משחררים אותי פעמיים בשבוע לקב"ן בקריה..והיו לי שיחות כל כך כואבות אבל הייתי בשלב שלא הבנתי מה קורה איתי והאמת שהיא גם לא היצה מומחית לנושא הזה כך שגם היא לא הצליחה לעזור לי להגיע למצב של הבנה ושוחררתי על סעיף 24 בריאותי כי היא אמרה שאני לא בעיה נפשית שי לי משהו שהיא אינה יכולה לעזור לי ואולי בחוץ אצליח יותר והיא צדקה..!! אומנם שירתתי כמעט הכל מלבד 3 חודשים אחרונים אבל בכל זאת..הייתי חשובה קודם כל אני בלי להיות חייבת לאף אחד הסברים והתצדקויות..וגם את לא..תדאגי ותאהבי את עצמך וכל העולם יאהב אותך וגם אם לא אז מה?! אז מה!! הסירי דאגה מליבך יותר תדאגי באיך את מתחילה לעזור לעצמך ותשתדלי להתעלם מהסביבה שלא יכולה להבין אותך כרגע במצב שלך..מבינה מתוקה שלי? ערב נפלא דינדין

מה זה סעיף 24 בריאותי? את האמת אני לא שמעתי על זה... אם את לא יודעת אני קיבלתי 21 רפואי -להשתחרר 24 ז"א הוא סעיף זמני שאת "משתחררת" מבריאה וחוזרת לשירות.. לכן אשמח אם תסבירי לי את זה כי אולי אוכל להתעקש על 24 בריאותי ולא 21 רפואי כמו שרוצים לתת לי (חליתי במחלה כרונית שיכולה לגרום לי סרטן) דניאלה

הבושה מעצמי. האכזבה מעצמי. הבטלה לא עושה לי טוב, והעשייה היא בלתי אפשרית מבחינתי, אני לא מסוגלת לשכוח וזה מדיר שינה מעיניי

המלצה שלי מנסיון גם אני לא עשיתי צבא מאותה סיבה אך יש לי הצעה בשבילך את יכולה לעשות שירות לאומי יש שירות לאומי לבנות חילוניות אני לא יודעת אם שמעת על זה נקרא "שלומית" אני החלטתי ששום דבר לא יהרוס לי ולכן ברגע האחרון הגשתי מועמדות ולשמחתי שירתתי שנה עכשיו מסתכלים עליי אחרת למשל בראיון עבודה אני אומרת שעשיתי שרות לאומי ולא חוקרים אותי אשמח לתת לך עוד פרטים אפשר לעשות שרות לאומי עד גיל 22 אשמח אם תצייני לי את גילך מאחלת לך שתיפול עלייך הזדמנות מעין זו ואת תרגישי שלא פספסת ואת עדיין יכולה לתקן אשמח אם תעני לי אחת שאכפת לה באמת ומבינה את מצבך הסבוך.....

אני כבר שלושה חודשים מחפשת מקום לעשות בו שירות, אך מבפנים אני כל כך רקובה ובתחושות רעות שאני מתקשה מאוד להתחיל את השירות, לבחור מקום, כל מקום שאני נגשת אליו לפתע אני חרדה להתחיל בו, כל מקום. אני רציתי שירות מחוץ חבית, ומפחדת להתחיל, וגם בבית, אני לא מצליחה להביא את עצמי להפגש עם אנשים, זו הסיבה שהתחלתי טפול פסיכולוגי עכשיו- מקווה שאראה תוצאות מהר... לפחות שאביא את עצמי לידי מעשה. אני פשוט נזכרת בכל פעם במה שהפסדתי בצבא ונחמץ לי הלב. אני לא מסוגלת לשאת את הכאב הזה.

נקודות לא הבנתי איך פתאום את כבר לא משרתת... איך העיפו אותך? מאמוש דבר ראשון צבא לא מתאים לכולם! יש כאלה שלא מסתדר להם ויש כאלה שמתאים להם.. נסיכה רק שתדעי את לא חייבת דין וחשבון לאף אחד על שירותך בצה"ל וכמו שהבנתי כבר עבר שנה מהשירות שלך ולכן זה כמו שעשית שרות מלא וגםםםםםםם את יכולה להתנדב וזה יקרה לך שרות מלא אם ה"צבא" חשוב לך את יכולה לתנדב אפילו לגלי צה"ל (כולם רוצים!) קיצר אל תתייאשי אם תרצי אני אעזור לך בדבר כי גם אותי רוצים להעיף מהצבא בגלל מחלה כרונית שיכולה לגרום לסרטן ואם יעיפו אותי בסופו של דבר אז ארצה להתנדב ולסיים את השנתיים שלי .. שלך באהבה דניאלה

כל מעללי הצבא שלי כתובים בהודעות קודמות בפורום, ההתרגשות שלפני הגיוס, הציפייה, השבת הראשונה שלי בבית... אב אני אעשה לך תקציר כי לא אשלח אותך לחפש פה בארכיון.. ובכן- התגייסתי להדרכת חי"ר, מהרבה סיובות- אחת מהן אגב, היא שזו עבודה פזית ואז לא אעלה במשקל בצבא... לפני הצבא הייתי בדיאטה של ירקות וכמעט זהו, ירדתי המון במשקל, ואז הגעתי במצב פיזי איום ונורא והבנתי שאני גם לא מסוגלת לאכול את האוכל ששם- כי זה משמין וכבר כל כך התאמצתי לרזות, ולא הצלחתי לרים את עצמיף לא הצחלתי לפתוח כפור בשירותים- היה נורא... נתנו לי עירויים מחממים כדי שלא אקפא- באמת- היה סיוט. ההורים שלי לחצו עליי ללכת לקב"ן ואני הייתי בשוק- אני? קב"ן?????????? לא!!!!!!!! אבל הייתי בכזאת מצוקה- שכבר לא ידעתי מה לעשות... את הטירונות סיימתי בחדר אשפוז כמעט כל היום.. ואז הועברתי ליחדיה מקסימה אבל לא הייתי מסוגלת עוד להחזיק את עצמי אז קבעו בשבילי שאני צריכה להיות ביומיות- והעברתי ליחדית קב"ניסטים איומה ונוראה- דברים התגלגלו, פרופיל נפשי, לא הצלחתי לעבור, הרגשתי מטונפת- לא הצבא שרציתי לעשות, אני צריכה להיות מפקדת מה אני עושה פה? ואז, אחרי תשעה חודשי שירות, נכנעתי. לא יכול להיות שאנ לא מועילה למדינה. אני לא מצלחיה לחיות, אני בדיכאון, בוכה, לא מצליחה כלום, היה נורא ואיום ואז השתחררתי . 21. והיום אני בוטכה על עברי, ועל ההוה שאין לי. ועל ההווה שלי. ולא יודעת איך להשתחרר מזה.........