להילה
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
בימים האחרונים אני באמת מבינה את החשיבות של הפורום הזה. בשבילי הוא מהווה מעין מפלט. מקום אליו אפשר לברוח כשמשהו מעיק. ביום יום, אני מוקפת אנשים אך לא באמת מסוגלת לדבר בחופשיות. לפעמים סדר היום העמוס אינו מאפשר זאת. כך נוצר מצב שאני אוגרת מחשבות, חששות, תסכולים, בלי שום דרך לפרוק אותם. מצאתי את המקום הזה. פה לא חייבת לסנן או לברור מילים. לא חייבת להשמיט פרטים כדי להגן על מישהו. לא חייבת לשמור על חזות חזקה וחייכנית. ולרגע אחד מרגישה מספיק בטוחה להיות אני. הילה, נתת לי מקום בו אני יכולה להוריד את המגננות ולו לרגע, ולעמוד חשופה ופגיעה. כל יום הוא מעין הצגה בשבילי. ואני שחקנית במשחק שנקרא החיים. וכאן מצאתי מקום בו יכולה לנוח, לקפל את התחפושת ולגלות את עצמי. לא יודעת איך להסביר זאת אבל בתקופה האחרונה מרגישה שאותה משקולת שיושבת זה שנים על ליבי....הפכה קלה יותר. תודה על כל דקה של שקט שאפשרת לי לקבל כאן.
אני שמחה על כל מה שאת מספרת לי כי אני מכירה את המסיכות האלה .. אני מכירה את השקרים .. אני מכירה את הבריחות .. אני מכירה את הלרצות ... אני מכירה את ההסתרות .. אני מכירה את הסכין הזאת שאת תוקעת לעצמך כל יום שעובר ואת מדממת וכולם חושבים שאת בסדר ועוד שניה את תהיי בקבר ואז כשהיא מתה הם אומרים " אבל לא ידענו .. היא נראתה בסדר.." אני מכירה את זה תאמיני לי .. מכירה את זה ממש טוב ואין יותר ממני שרוצה שאת תהיי מסוגלת להיות בלעדיהם לגרום לך להאמין שאת מספיק מהממת בלעדיהם .. מוכשרת .. טובה .. וכל טוב וכל הברכות שיכולות להיות שלך שהם כבר עכשיו שלך את רק צריכה להעיז לראות ואני יעזור לך זאת זכות ענקית שאת פה ואני ישמח לעזור.. אוהבת המון תחזיקי מעמד... שבוע טוב.. :-)
צודקת... חבל על הזמן איך את צודקת..... מסכימה עם כל מילה... איפה היית כול השבת? בסוף אכלת נכון? תמיד כשמתלבטים אוכלים בסוף... תגיבי ממי לא דברתי איתך הרבה זמן..
אני ישמח לעדכונים... ככה כמו שהיו עושים איתי... :-)