איך מדברים על זה?

שלום רב, אני עובדת בחנות בגדים עם עוד עובדים במשמרת. עובד איתי בחור בן 25 שכולם יודעים שיש לו הפרעות אכילה. אבל אף אחד לא אומר לו שומדבר. אני יודעת בוודעות שהוא משתמש בחומרים משלשלים וברור לי גם שהוא לא רואה את עצמו בצורה גיונית. הוא מאוד מאוד רזה ועדיין מרגיש שהוא חייב להוריד במשקל. לפני כמה ימים ראיתי אותו אוכל שקית שלמה של קרקרים וגבינות ואח"כ שמעתי אותו מקיא בשירותים. זה חזר על עצמו במהלך השבוע. הבחור מאוד אמוציונלי ואני מפחדת מאוד מהתעמתות איתו על הנושא. איך מדברים איתו על זה? איך אפשר לעזור לו? למי ניתן לפנות? הוא כמובן שלא יודה בכל זה ואני לא רוצה להביך אותו ולגרום לו להרגיש לא בסדר. מה עושים?

את צריכה לפנות למרכז להפרעות אכילה בטלפון (תחפשי באינטרנט)יש את עמותת שחף וכל מיני מרכזים כאלה תספרי להם את הסיפור ותתייעצי איתם איך לגשת אליו קשה מאוד לעזור לאנשים שלא רוצים עזרה במרכז יענו לך על כל השאלות.....באהבה רבה דנה

קראתי את מה שכתבת על העבר שלך אחרי שרשמתי לך הודעת עזרה על המצב שלי ,וזה ממש נגע בליבי ,אני גם רציתי לשטף אותך שאני שנה שניה בנטורופתיה ואני לא מצליחה לצאת מיזה אני ממש רוצה ואני אכולת קינאה שבנות רזות עוברות לידי ואז אני גם מאשימה את עצמי ,אני מרגישה בושה כשאני מספרת על זה שאני לומדת נטורופתיה שזה מייצג את הדרך לתזונה בריאה ולאורך חיים בריא כשאני עם עודף מישקל ובלומוסי אכילה שבאים מחוסר הערכה עצמית וקבלה עצמית ,מהאשמות עצמיות על כל דבר שמצפים מימני,דיי נימאס לי מהמצב הזה אני רוצה לצאת מיזה להמשיך הלאה לחיות את היופי שיש מחוץ לרדיפה אחר האוכל...אני ישמח אם תעזרי לי.

קראתי את מה שכתבת על העבר שלך אחרי שרשמתי לך הודעת עזרה על המצב שלי ,וזה ממש נגע בליבי ,אני גם רציתי לשטף אותך שאני שנה שניה בנטורופתיה ואני לא מצליחה לצאת מיזה אני ממש רוצה ואני אכולת קינאה שבנות רזות עוברות לידי ואז אני גם מאשימה את עצמי ,אני מרגישה בושה כשאני מספרת על זה שאני לומדת נטורופתיה שזה מייצג את הדרך לתזונה בריאה ולאורך חיים בריא כשאני עם עודף מישקל ובלומוסי אכילה שבאים מחוסר הערכה עצמית וקבלה עצמית ,מהאשמות עצמיות על כל דבר שמצפים מימני,דיי נימאס לי מהמצב הזה אני רוצה לצאת מיזה להמשיך הלאה לחיות את היופי שיש מחוץ לרדיפה אחר האוכל...אני ישמח אם תעזרי לי.

שלום מקסימה!! יפה מצידך שזה חשוב לך עד כדי לבוא ולדבר איתו...אבל א. השאלה היא כיצד הוא יראה את הפנייה שלך? כלומר האם בכדי לעזור או הוא ירגיש מאויים בפירסום ובבושה(אפילו שכוונתך טובה השאלה איך הוא ירגיש עם זה) ב.כיצד את יכולה להשפיע ולעזור לו והאם שיחה איתך יכולה להועיל.. את מבינה אדם כזה אולי עדיין לא מודע לבעייה האמיתי שלו וכרגע הוא רגיל לעשות זאת כשיגרת חיים עד שזה מתחיל להפריע להציק ואיתו באות מחשבות דיכאוניות, עצב ומצב רוח לא טוב עד כדי שיבוש מהלך החיים..אני באיזה שהוא שלב לא יכולתי להגיע ימים לעבודה סחוטה מהקאות וימים של הרעבה..וחולי..בכי מסביב לשעון כאילו זהו סופי ומר גורלי.. אני מציעה...שתנסי זה שווה להזמין אותו אלייך כדי שלא ירגיש מאויים או באיזה מקום מסעדה בית קפה שתשבו ברוגע ותגידי לו ששמת לב ואת מודאגת לפי תגובתו תדעי איך להמשיך את השיחה ולספר לו על האתר הזה 2. את יכולה במהלך השיחה לספר לו על חברה טובה שלך (כאילו) שיש לה בעיה ואת רוצה לעזור לה ותראי את תגובתו.. הלוואי ולי היו אנשים שעוזרים לי..אבל אני חושבת שבהתחלה גם לא רציתי לעזור לעצמי.. אזרי כוח זו הצלת חיים ומצווה לשמה.. בהצלחה..המון כוח ורצון טוב..שנה נפלאה בבריאות דינדין

א. אני חוששת שהוא יקח את העניין באופן קשה. הוא יכחיש ויעלב ויפגע. הוא בחור מאוד מאוד רגיש ומאוד קיצוני. ב. עכשיו שאת אומרת את זה אני פתאום מבינה, לפני כמה זמן הוא לא הגיע לעבודה כי הוא לא הרגיש טוב והיו לו סחרחורות. הוא כל כך רזה בזמן האחרון. איך? איך הוא לא מבין שיש לו בעיה?? אני לא מצליחה להבין את זה. ואני כל כך רוצה לעזור לו. ואני יודעת שמישהו חיייב לעזור לו. למרות שאם הוא לא ירצה לעזור לעצמו, אם הוא לא רואה שיש לו בעיה אז שומדבר שאני יעשה או מישהו אחר יעשה לא יועיל.. התייעצתי עם אחת הבנות והיא אמרה שבשום פנים ואופן לא להתעמת איתו. שאסור להעיר למישהו על זה. אבל הוא עושה את זה כל כך בגלוי, ממש כאילו הוא רוצה "להתפס". אני פשוט לא יודעת מה לעשות. אולי כדאי לדבר עם המנהל של החנות?

שלום מקסימה!! יפה מצידך שזה חשוב לך עד כדי לבוא ולדבר איתו...אבל א. השאלה היא כיצד הוא יראה את הפנייה שלך? כלומר האם בכדי לעזור או הוא ירגיש מאויים בפירסום ובבושה(אפילו שכוונתך טובה השאלה איך הוא ירגיש עם זה) ב.כיצד את יכולה להשפיע ולעזור לו והאם שיחה איתך יכולה להועיל.. את מבינה אדם כזה אולי עדיין לא מודע לבעייה האמיתי שלו וכרגע הוא רגיל לעשות זאת כשיגרת חיים עד שזה מתחיל להפריע להציק ואיתו באות מחשבות דיכאוניות, עצב ומצב רוח לא טוב עד כדי שיבוש מהלך החיים..אני באיזה שהוא שלב לא יכולתי להגיע ימים לעבודה סחוטה מהקאות וימים של הרעבה..וחולי..בכי מסביב לשעון כאילו זהו סופי ומר גורלי.. אני מציעה...שתנסי זה שווה להזמין אותו אלייך כדי שלא ירגיש מאויים או באיזה מקום מסעדה בית קפה שתשבו ברוגע ותגידי לו ששמת לב ואת מודאגת לפי תגובתו תדעי איך להמשיך את השיחה ולספר לו על האתר הזה 2. את יכולה במהלך השיחה לספר לו על חברה טובה שלך (כאילו) שיש לה בעיה ואת רוצה לעזור לה ותראי את תגובתו.. הלוואי ולי היו אנשים שעוזרים לי..אבל אני חושבת שבהתחלה גם לא רציתי לעזור לעצמי.. אזרי כוח זו הצלת חיים ומצווה לשמה.. בהצלחה..המון כוח ורצון טוב..שנה נפלאה בבריאות דינדין

ב"ה לעניות דעתי הוא לא ממש מסתיר את זה ולכן יש בו משהו שקורא לעזרה. לא היתי מהססת ונגשת לדבר איתו בחמלה. לנסות לבדוק יחד איתו מה קורה לו ולהעביר מסר ברור שאפשר לצאת מזו הצרה. אולי תפני אותו לגורמים כמונו שיפנה ויתייעץ... אל תבואי אליו בבהלה אלא ברכות אל תתרגשי יתר על המידה שלא תלחיצי גם אותו נסי יחד איתו לחשוב מה אפשר לעשות שאלי אותו מדוע הוא עושה את זה מה מוביל אותו לעשות את זה... פני אליו דרך שאלות אל תקבעי מולו עובדות חורצות כי הן יכולות לסגור אותו ולהרחיק אותו ממך. שקפי לו דמות שמנסה יחד איתו לברר ולבדוק יחד מהן האפשרויות עדכני מה בחרת לעשות... בהצלחה. מחזקת אותך המון אהבה \ שנה טובה

אני מאוד מודה לשתיכן על העזרה ועל התמיכה (אפילו שהבעיה לא ממש בי..:)) אני עדיין מתלבטת מה לעשות ואיך לגשת איתו על הנושא. אבל תודה לכן על ההכונה. שנה טובה.

שלום ,אני שירלי יש לי בעיית הפרעת אכילה , אני מודעת לזה מנסה לצאת מיזה וקשה לי,אין לי עם מי לדבר או לשטפ את מה שעובר עליי, יש לי עבר בכל מיני היתנסויות של בולימיה תקופות של הרעבות , רוב ההפרעב לי מסתכמת באכילה כפייתית תקופות ארוקות גם הייתי מקיאה היום אני פשוט אוכלת בכפיה ,אני מרגישה שזה סוג של הרס עצמי או חוסר הערכה וביטחון שבאים לידיי ביטוי באוכל, יש תקופות שאני אוכלת מסודר ומיתעלמת מיזה ואז זה שוב חוזר ,שם עם האוכל נימצאת "הנחמה המתוקה" שלי אני רוצה לצאת מיזה והמשיך הלאה בחיים אני אוהבת את עצמי בהרבה מקומות אך עדיין לא מקבלת את עצמי,אני ילדה שמנמנה, והיום קצת יותר כי הפסקתי לגמריי עם ההקאות אבל ההתקפות של אוכל ,וזה אוכל של מתוקים מאפים ופחממןת פשוטות,קשה לי אני לא מוצאת את הדרך לצאת מיזה להיתמודד ולשחרר את זה מימני?????.