בעיה ותיקה

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

05/10/2006 | 15:16 | מאת: מיכל. ש.

אני כבר לא כל כך צעירה, סובלת שנים (23) מאיזשהוא סוג של הפרעת רכילה עברתי אנורקסיה, בולמיה, הקאות, ימי צום, דיאטות מבוקרות והמון כאלה שלא, התקפי זלילה - כל פעם שנדמה שאני יוצאת מזה, ומצליחה למספר שבועות לאכול שפוי ולא לחשוב על אוכל, משקל וכו' כל הזמן, אז זה חוזר ובגדול. אף פעם לא הייתי בטיפול וכמעט שלא שתפתי בכך אף אחד מסביבתי הקרובה. כלפי חוץ הכל בסדר, ואפילו בעלי המאוד מאוד יקר לי לא מצליח לראות מה שמתחולל עמוק בתוכי (תמיד אפשר למצוא תרוץ אחר למצב רוח רע). היום אכלתי בלי הכרה אחרי שבשלושה שבועות האחרונים ירדתי ארבעה קילו. נמאס לי, הכל חוץ מזה בחיי קרוב למושלם, והבעיה הזו מסרבת להניח לי ופעמים רבות לא מאפשרת לי להנות מכל הטוב שאיתי - מה עושים ?

לקריאה נוספת והעמקה
05/10/2006 | 15:45 | מאת: דנה

היי מיכל גם אני בת 23 ורציתי לייעץ לך מנסיון.... דבר ראשון את אומרת שלא עברת טיפול אף פעם וזה דבר גרוע לדעתי ,אני ממליצה לך קודם כל לפנות למישהו אפילו לעובדת סוציאלית בעיר מגורייך זה ללא תשלום והם תמיד שמחים לעזור דרך הטיפול קודם כל את תביני מה גורם לך להיות מופרעת אכילה שזה כבר חצי תרופה זה אמנם תהליך אבל הוא משתלם אני יודעת שזה קשה בכלל להחליט לבקש עזרה אבל אזרי אומץ ועשי זאת הפרעת אכילה נובעת ממצוקה נפשית מאי ידיעה או יכולת להתמודד עם מצבים מלחיצים בחיים או מעצם ההתמודדות עם החיים עצמם אני ממליצה לך במיוחד גם מעצם היותך נשואה יכול להיות שחוסר תקשורת בנישואים מגביר את ההפרעה את חייבת לתת מקום לרגשות שלך להחיות אותם להכיר בהם ולבחון אותם באהבה רבה אחת שמבינה....

05/10/2006 | 15:48 | מאת: ...

לפעמים הפרעת האכילה נובעת מתסביך קטן של רזון ורצון לגוף מוקפד. אולי טיפול יוכל לעזור, אבל זה צריך לבוא ממשמעת עצמית יותר קשה

05/10/2006 | 15:48 | מאת: ...

לפעמים הפרעת האכילה נובעת מתסביך קטן של רזון ורצון לגוף מוקפד. אולי טיפול יוכל לעזור, אבל זה צריך לבוא ממשמעת עצמית יותר קשה

05/10/2006 | 16:50 | מאת:

ב"ה השקר הזה מכרסם לך בפנים ואת כבר לא מסוגלת לחיות איתו ולכן הקושי מתעצם המחלה מתעצמת ואת נעלמת. עצובה. משתגעת. אם כך את רוצה לראות את חייך אז את יכולה להמשיך. נראה לי שאם כתבת פה אז את עומדת בפני שינוי מהותי בחיים שלך כי כל מי שנכנס לפה יש לו סוג של מכנה משותף. כולנו רוצים לצאת מזה ואתם גם תצליחו!!! ואת לבד מרגישה שזה לא יכול להמשך כך ואני רק מפרגנת לך. הגיע זמן לחשוף. לקבל על עצמך את האומץ והאחריות להבין שחייך יקרים ושהם זקוקים לחתיחת שיפוץ. זה שאוהב אותך רואה יפה מאוד מה קורה לך אבל לפעמים לא תמיד פשוט לדבר עליהם במיוחד לאור העובדה שאת שותקת כאילו הם לא קיימים אבל זה לא אומר שלא רואים. תתפלאי לגלות כמה רואים. בשלב ראשון דברי איתו. שלב שני פני לעזרה. אני מוכנה לכוון אותך אבל זה משהו שלפני הכל את צריכה להתחייב בפני עצמך. ואם את חושבת שזה בלתי אפשרי אז טעות אפשרי ועוד איך!!! אבל אני מסכימה איתך שצריך ללמוד מחדש איך. המון אהבה וחיזוקים ברגע הקשה.

06/10/2006 | 02:25 | מאת: ריקיש

הי מיכל, אני גם סובלת הרבה שנים (15)ולאחרונה הצטרפתי לפורום, כמוך מעולם לא הייתי בטיפול וגם אצלי בלי עין הרע הכל טוב חוץ מ... לאחרונה ביררתי על מטפלים וקיבלתי הרבה המלצות על דניאלה גריין גם מהילה המקסימה - מה אני אגיד לך ברור שזה צריך לבא מבפנים אבל אולי זה יתן את הדחיפה?