עייפה.

אין לי כוח לקום בבוקר. לעבור אינספור שעות בלי אוכל. לתפקד על אוטומט. אין לי כוח לאף אחד. למבטים, לשאלות. ניסיונות כושלים להבין. אין לי כוח לחשוב. על הבדידות, הריקנות. על המשקל. ואין לי כוח להילחם. אין לי כוח. המחלה הזאת חזקה ממני.

ב"ה תחליטי שכך ותראי שזו תהיה האמת החדשה שלך באהבה רבה שנה נפלאה

"תחליטי שכך..." כלומר להחליט שאני מוותרת על הדבר היחידי בחיים שנותן לי שקט. להחליט שאני מוותרת על הדבר שמכהה כל כאב ועצבות. להחליט שאני מוותרת על הדבר שמרחיק את כל החרדות והמחשבות שקוברות אותי בעצמתן. להחליט שאני מוותרת על הדבר לו אני מחכה כל היום, שמהווה נקודת אור חולנית. להחליט שאני מוותרת על חלק ענק ממני שכבר לא זוכרת את עצמי בלעדיו. ומפחדת לגלות. להחליט שאני מתמודדת עם כשלנות, לחצים, מגרעות. להחליט שאני מתמודדת עם רגשות עכשוויים ורגשות שהדחקתי שנים. להחליט שאני חושפת את המחבוא שלי. להחליט לוותר. מסתכלת על הרשימה....ועוד לא מוכנה.

הוצאת לי את המילים מהפה... מזדהה איתך ממש! ההרגשה הזאת שאני כבר לא יכולה להתמודד עם שום דבר בעולם הזה, עם שום דבר בחיים האלה... מאחלת לך שתגלי בעצמך המון כוחות, שאולי אף פעם לא העזת להאמין שהם קיימים. שתגלי בעצמך אומץ, ושאת יכולה ומסוגלת לעמוד בלי פחד מול המחלה הזאת, להלחם בה ולנצח אותה... שרק תצליחי להאמין בעצמך, השאר כבר יגיע מעצמו... שנה טובה!