תסכול בעקבות בולימיה

שלום לכולם! זו לא הפעם הראשונה שאני נכנסת לאתר זה, אך מזמן לא ביקרתי כאן. ובכן כפי שרובכן יודעות להיגמל מבעיית הבולימיה כמעט בלתי אפשרי אלא אם כן מישהו ישגיח עליך עם אקדח 24 שעות ביממה. אני רוצה לשתף אתכם במצב שבו אני נמצאת היום, מצב שמאוד מדכא ומעציב אותי. אני בולימית ( משמע אוכלת ומקיאה ) ויחד עם זאת אני עולה במשקל ותופחת מיום ליום. העלייה במשקל גורמת לי להפוך לפרה ענקית חסרת אנרגייה וזה מתחיל להפריע לי בעבודתי , מזה אני חוששת יותר מכל ( מאחר ואני עובדת עם קהל של ילדים). מה שקורה שאני מוצאת את עצמי ללא כוחות מול כיתה שרוצה שאלמד אותה. אני יודעת שפעם הייתי אוכלת ומקיאה אך המטאבוליזם שלי היה בריא ומהיר ולא העליתי במשקל, אך לאחרונה שמתי לב שלמרות ההקאות לאחר זלילה מרובה אני רק עולה במשקל והיציאות לשירותים פחתו לפחות פי שתיים מהרגיל. בקיצור בנות יקרות אני נמצאת על סף שברון פיזי וגם נפשי ואני יודעת שצריך לעשות משהו אבל אין בי מספיק אנרגיה בכדי להתחיל לחיות נכון או לפחות לעשות קצת ספורט. אני גמורה אחרי עבודה וכל מה שאני חושבת עליו זה איך לאכול מלא ( להקיא)ולישון אני מקווה שמישהי מכאן תוכל לעזור לי תודה מראש מאחלת לכן שנה בריאה ומאושרת לכולכן מרי ( שם בדוי)

ב"ה את נמצאת במצב שאת צריכה טיפול תרופתי כי את מתארת השתוללות כימית שאני לא כל כך בטוחה שעכשיו יכולה להיות לך שליטה עליה ואני לא כל כך בטוחה שזה לא הזמן לשקול טיפול רציני ומסגרת תומכת כי את לא תוכלי לצאת מזה לבד. אולי תנסי לפרקי זמן קצרים להחליט שאת אוכלת נכון כמו יום יומיים ורק אם את מצליחה תמשיכי אם את נופלת תמשיכי להקציב לך עוד יום עד שתתרגלי ועד שזה יהפוך חלק ממך לחזור לאט לאט לשליטה. זה לא יקרה ביום אחד. אני מבינה את הלחץ שלך אבל זה לא ילך. את צריכה לקבל החלטה ואת יודעת מהי. עדכני אותי המון אהבה הילה