**חמודה** חמודה

הי, ממי שלי, נכון את אומנם לא מיישמת אף אחת ממחשבותייך בינתיים.. וטוב שכך--- אני לא מאחלת לאף אחד ךהגיע למצב שכזה.. אז דבר ראשון - הכל מתחיל מהראש.. אני מאז ומתמיד כמוך חשבתי איך אני נראית וכמה אני אוכלת ושאלתי את עצמי אם אני שמנה וכו'.. עד שיום אחד בלי להרגיש הפכתי לבולימית... אנחנו בני אדם יצירתיים ונבונים וכשמשהו מעסיק אותנו בראש ומטריד זה בסופו של דבר ייצא החוצה... אל תגיעי למצב כזה, את עכשיו בקצה הצוק וכל שעלייך לעשות זה לצעוד כמה צעדים אחורה.. אחרי שתיפלי, לטפס למעלה יהיה מאוד קשה... קחי לך דקה או שתיים ותחשבי לעצמך אם זה הגיוני שהנושא הזה מעסיר אותך כל כך הרבה??? תנסי לא לחשוב על זה, תוכלי כשאת רוצה או כשאת רעבה ככה על הדרך. תוכלי כדי לחיות ואל תחיה כדי לאכול... ברגע שבראש שלך המחשבות האלו יפסיקו לרוץ..גם אמא וגם אבא וגם כולם יפסיקו להציק.. כי כמו שאמרתי הכל מתחיל מהראש - וזו לא קלישאה חסרת משמעות זו המציאות.. תנסי קצת לחיות ולחשוב מחשבות חדשות - אולי זה יצליח ויפסיק להטריד.. מבינה מכל הלב רעותי

:-)

:-)

:-)

את בעצם רוצה להגיד לי שאני בדרך להיות אנורקטית?? אז זהו שלא. תראי, אני כבר ניסיתי להקיא, וניסיתי להרעיב את עצמי, ולקחתי משלשלים. אף אחד מהדברים לא עזר-והפסקתי. וזאת בדיוק הסיבה שאני יודעת שאני לא יהיה אנורקטית או בולמית! כי הדרכים האלו לא עזרו לי ככה שהחלטתי לא ללכת בהם.. זה כמו לנסות אוכל חדש- אם אהבת אותו, את תקני אותו מעכשיו והלאה, אבל אם לא אהבת אותו, את לא תקני אותו בכלל.. נכון? זה בדיוק אותו דבר- להקיא לא הצלחתי ההרעבות רק השמינו אותי והמשלשלים גרמו לי סבל. אז למה שאני יילך שוב בדרך הזאת שלא נוחה לי? זאת בדיוק הנקודה-שאני לא! אני לא לא יקיא או ירעיב כי זה לא נוח לי! ובגלל זה אני לא יהיה אנורקסית או בולימית. עכשיו מובן למה אני כל כך לא מסכימה עם אף אחד?... **חמודה**

ב"ה :-)