יום קשה...
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
אתמול היה יום קשה. נסעתי עם אמא לקניות. זאת הייתה אמורה להיות יציאה של שתינו שתכננו זה זמן רב. הסתובבנו במשך כמה שעות, לא מצאתי שום בגד שמצא חן בעיני. הייתי מיואשת וחסרת מצב רוח. אמא רצתה שנשב לאכול. אמרתי לה שאני לא רעבה ושאני רוצה לחזור הביתה. היא התעצבנה. היא לא הבינה למה העובדה שלא מצאתי שום בגד משפיעה עליי כך. איך אני אסביר לה שזאת חוויה לא קלה בשבילי כי גם כך ההערכה העצמית שלי נמוכה. אני מודדת בגדים ומרגישה עוד יותר גדולה ומכוערת. הדבר האחרון שרציתי הוא לאכול. הדחף הראשון שלי היה הפוך. לאכול ולאכול ושהיא תדע שאני אקיא הכול בסוף. רציתי להחזיר לה, לפגוע בה בדרך שאני יודעת. עצרתי לרגע וחשבתי מה אני רוצה. רציתי להגיע הביתה, לבכות וללכת לישון. בדרך חזרה אמא רק צעקה עליי. עניתי לה בחזרה, דבר שאני לא נוהגת לעשות. ולמרבה הפלא לא בכיתי למרות הצעקות. כל הזמן חשבתי לעצמי, אם היא באמת אוהבת אותי היא צריכה לקבל גם את הצדדים הפחות יפים שלי. המצבי רוח, הקיצוניות, החוסר היגיון, הילדותיות. ולא בכיתי. הגעתי לחדר ופשוט הלכתי לישון, מסרבת לתת למאורע לשבור אותי. עדיין לא מצליחה לשבור את הקשר בין הרגש לאוכל. עדיין משתמשת באוכל כדי לפגוע בה ובעצמי על כך שאני לא הבת האידיאלית. האוכל הוא הנשק שלי. לא מכירה משהו אחר.
אצבעונית המתוקה! אני יודעת יש ימים כאלה ימים שחרא לנו בנשמה.. זה קורה... מתוקה תחשבי יום אחד.. אבל ... מחר יום חדש יום יותר טוב.. אני מבטיחה לך תחשבי ככה.. היה יום חרא או קיי מחר יהיה יום טוב, או קיי איך יהיה לי יום יותר טוב? איך התיחס אלי עצמי- איך האוכל לא יהיה הנשק לפגוע בעצמך.. ובאימך... עשי זאת יום אחד יואחד של יום חרא אבל מחר יהיה יום יותר טוב יום עם שמחה יום עם הרגשה יותר טובה יום עם אושר יום עםם חיוך על השפתיים מחר אולי יהיה יום שתאהבי את עצמך... תנסי- אם תעזרי ותנסי- את יפעל ויעזור... אצבעונית מתוקה- אגב בגדים... אני מאז ומתאיד אהבתי בגדם רחבים... להסתיר כמה אני שמנה.. ואפילו אם נראתי טוב.. הייתי עם בגדים רחבים -היום אני עם 4 מידות מעל המידה שלי שלא יראו כמה הרזתי אבל כמו שאומרים.. יהיה טוב אשקר להם כמה שאפשר.. כמה זמן שאני יכולה.. כמה שניתן.. ואני אמשיך... אצבעונית מתוקה בבקשה אם את יכולה- קחי את עצמך בידיים.. תעשי את הצעד צעד אחד קדימה -צעד קדימה לתקווה -תקווה לאהוב את עצמך אל תתני לאוכל להשפיע עלייך לרעה האוכל זה מוצר חיוני לגוף להתקיים אל תעשי מהאוכל דבר רע-זה לא אנחנו הסתבכנו עם האוכל- אנחנו צרכות להבין כי האוכל זה לא דבר רעה אלה דבר טוב להתקיים.. אצבעונית- אל תתני למחלה הזאת לנצח- אל תתני! חיבוק נשיקה והרבה אהבה דניאלה אני מקווה שנתתי לך להרגיש יותר טוב ושוב אגב עם בגדים- יש מלא חניות עם הרבה מבחר... אל תסתמכי על יום אחד- יום רע תלכי שלא תהיי לחוצה... זה יעזור דניאלה
אני קוראת את הדברים שלך ובאמת מרגישה קצת יותר טוב. רק חבל לי שאת האופטימיות והתיקווה שאת מגלה בשפע לאחרים, את מונעת מעצמך. הרי אני יכולה להגיד לך אבדיוק אותו דבר.עכשיו זאת תקופה לא טובה אבל אלה לא כל החיים. עכשיו קשה אבל עם קצת אמונה ורצון אפשר לשנות.אולי שתינו לא צריכות לקפוץ למסקנות. אם אתמול לא מצאתי בגד זה לא אומר שאני צריכה להתייאש. אם עכשיו את לא אוהבת את עצמך וקשה לך, זה לא אומר שמרימים ידיים ונכנעים. אז אני אמשיך לחפש בגדים ואת תנסי לשמור על שביב של תיקווה..... אני מצחיקה את עצמי עכשיו, עושה הקבלה בין הבגדים שלי לחיים שלך... תהיי חזקה.
אני חושבת שאולי יש פה מקום להשתחרר לשבור את הכלים זה לא תמיד רע.. לאבד גבולות ולצאת מאיזון זה גם טוב.. אני חושבת שרק ככה לומדים בחזרה איך להתאזן.. לא יודעת איפושהו באמצע קורה משהו ואז פתאום מבינים אני כן מרגישה שזה משהו שאת מנסה ללמד אותה דרך ההתנהות הזאת שלך את רוצה לספר לה משהו אז מדוע שלא תספרי לה במילים תכתבי קודם מה היית רוצה לומר לה ותאמרי לה את לא יודעת כמה שזה יקרב אתכן.... המון אהבה :-)
