להילה- בקשר לשבוע שעבר

היי אני לא יודעת אם את ממש זוכרת אבל סיפרתי לך שהייתה לי את השקילה והמטפלת והדיאטנית שלי אמרו לי שאני חייבת אשפוז דחוף אבל בסוף נתנו לי שבוע נסיון. או קי אז השבוע הזה היה לי ממש קשה אבל אני משתדלת ואוכלת כמה שאני מסוגלת ועליתי כבר כמעט 2 קילו. אז החליטו בסוף לא להשפז אותי ולתת לי הזדמנות. יש קצת בעייה שבגלל כל האוכל שאני אוכלת אני די נכנסתי לדכאון ויש לי סיוטים בלילה אז אני יפגש עם פסיכיאטר ונראה לי שיתנו לי כדורים. אני רושמת ממש כמו רובוט, וככה אני גם מרגישה- אני אוכלת מתוך מודעות ועולה מתוך מודעות אבל אני בכלל לא מרגישה שמחה עם זה. ניראה לך שאני יוכל להתמודד עם זה (יש לי שיחה ומעקב תזונתי פעם בשבוע)? זה תמיד ככה שמנסים להבריא? ויכול להיות שעם העלייה גם תבוא ההחלמה?

ב"ה מצטערת על הכאב אבל זה התהליך ואין שום דרך ללכת אחרת. זה לוקח זמן ובהתחלה אנחנו כמו רובוט והאוכל והכל הם כמו תרופה. אח"כ מתרגלים. מתחילים להרגיש אחרת וזה הופך להיות כבר חלק מהחיים. זה לא קל וזה תהליך ארוך אבל התחושות מובנות והן חלק ממנו. אל תשברי. תמשיכי. מגיע לך לחיות חיים טובים. וזה יקרה עם הרבה אמונה. תקווה. סבלנות. אל תכנעי. יהיו עוד ימים קשים וזה לא אומר כלום פשוט תמשיכי והעיקר תאמיני שאת יכולה. שאת שווה ושמגיע לך הטוב ביותר נשיקות ומלא אהבה אני