אנורקסיה

אחותי סובלת מהפרעות אכילה והחלה בטיפול פסיכולוגי לפני כחודש ימים בשילוב עם תזונאית. מכיוון שאין התקדמות בטיפול הפסיכולוגית מעוניינת להתחיל בטיפול תרופתי (פרוזאק). אמי ואני חוששות קצת שאולי המדובר במוצא האחרון ומעוניינות לדעת האם זה לא מוקדם מידי או האם יש דרכי טיפול נוספות, או שמא זה דווקא מקובל לשלב טיפול תרופתי בטיפול מסוג זה?

אני לא יודעת במה מדובר אני לא יודעת בת כמה אחותך וכ"ו אני רק יכול הלומר לך שיש המון דרכים לפני הפרוזק! אני לא הגעתי למצבים האלה אבל כל עיניין לגופו מאחלת לאחותך רפואה שלמה דניאלה שבת שלום:-)

ב"ה כמו שדניאלה ציינהאני לא הייתי ממליצה לקפוץ מהר על המציעה וישר לשלב טיפול באנורקסיה עם טיפול תרופתי. למעשה לעניות דעתי טיפול תרופתי משאירים תמיד לאופציה אחרונה כי גם לזה יש מחיר כבד. לעיתים אין ברירה וטיפול תרופתי הוא הכרחי אבל לא לפני שמנסים את כל האפשרויות האחרות. "אין שיפור" אחרי כמה זמן אין שיפור? אחרי חודש? חודשיים? חצי שנה?. זה לא זמן מדידה שאפשר או ניתן לקבוע דרכו אם טיפול עוזר או לא במיוחד כשזה מגיע לאנורקסיה. שיפור זה לא רק עליה במשקל אלא הרבה מעבר ולצערי הרב טיפול הוא דבר ממושך וארוך ולעיתים רק אחרי שנה - שנה וחצי יש קצה של שיפור אם בכלל ואולי אז באמת ניתן לשקול טיפול תרופתי בנוסף. גם בגלל המורכבות של הבעיה וגם בגלל שבדכ וכמעט תמיד יש התנגדות מאוד גדולה מצד החולה להענות לטיפול. לכן אני מציעה להמשיך ולזרום עם הטיפול כפי שהוא. לתת לזה את כל הזמן והמרחב ובעיקר סבלנות. לא להשבר אם אין תוצאות מיידיות וכמובן להקשיב ולעקוב אחר התפתחויות. אם החולה מרגישה שהטיפול לא עובד אני לא הייתי פוסלת על הסף לנסות לפנות למישהו אחר. האם התזונאית מבינה בהפרעות אכילה? אם לא, חשוב להיוועץ באחת שזו ההתמחות שלה כמו כן את אותה הבחירה הייתי עושה לגבי פסיכוטרפיסט/ית שמתמחה בהפרעות אכילה. כי לתחום הזה דרושה הבנה וידע שהם מעבר למקצועיות בלבד. אשמח לשמוע על כל התפתחות בהצלחה והמון אהבה הילה.

קודם כל תודה על התגובה. הבעיה היא שנקלענו למבוי סתום: הטיפול של אחותי נמשך רק כחודש (הן אצל הפסיכולוגית והן אצל התוזנאית, שתיהן אגב מוסמכות ומומחיות בתחום הפרעות אכילה), והדילמה היא שאנו רוצים לסמוך על הפסיכולוגית ועל חוות דעתה המקצועית. ומצד שני, אנו חוששות שזה המוצא האחרון, והאם זה לא מוקדם מידי לפנות אליו? כשאימי דיברה עם הפסיכולוגית (במסגרת המגבלות שכן אחותי אינה קטינה, היא בת 22) האחרונה אמרה לה שאחותי מלאה בפחדים פנימיים שמונעים ממנה מלהתקדם בטיפול. היא מודעת לכך שהיא אנורקסית, והיא מודעת לכך שהיא מזיקה לעצמה, אבל הרצון להשאר רזה חזק מהכל, גם אם זה כרוך בהרעבה ובנזק עצמי לגופה. זו למעשה הדילמה, שכן מצד אחד אנו רוצות לסמוך על החוות דעת המקצועית, אבל מצד שני כשזה נוגע לבריאותה של אחותי קשה לנו לסמוך באופן כללי, מה גם, שלא מדובר בטיפול ממושך, והשימוש בפרוזאק נראה לנו כמוצא אחרון, דבר די מפחיד כשלעצמו. האם זה נכון, להחליף את הפסיכולוגית, גם אם מדובר בפרק זמן של חודש? מה ניתן לעשות?