בא לי-

להקיא. אבל אני לא אעשה את זה. בהערכה גסה אכלתי 10,000 קלוריות היום. אולי יותר, אולי פחות. אבל לא אקיא. אפילו שכואב לי. אפילו שאני יודעת שאחרי זה זה יצא בדרך הטבע טגם יהיה סוג של סיוט. אפילו שאני יודעת שזה אומר שכל שבוע הבא יהיה רק ירקות. שבוע שעבר שמתי צמיד שיזכיר לי שבשבת אכלתי מלא אז צריך רק ירקות שבוע הבא. וכך היה. סופ"ש זה הכי גרוע. וכל כך כואב לי בבטן. הדיאטנית (האקס דיאטנית) שלי אמרה שאני אוכלת בטירוף לפעמים כי הגוף עצמו בחוסרים והוא ממלא את עצמו כי הוא חייב. השטות... איזו שטות... אף פעם לא חשתי שובע. אף פעם בחיים. כי גם עכשיו כשאני מלאה עד אםס מקום. ואמורה להרגיש הכייי שבעה שבעולם אבל הכיייייייייייייי- אני רק מחכה שהאוכל קצת ירד כדי להכניס עוד. ככה זה. אני גם בבית כזה והכל מתערבב.... רגרסיה- אין לי מונח אחר- חזרתי לימים הנוראים של פעם. ואני ממש מרגישה את מולקולות השומן החדשות שנוצרות- וזו לא אשליה- אני באמת יכולה להרגיש את זה. יום יבוא ואוכיח את זה מחקרית שלא תחשבו שאני משוגעת.

מחקה למחקר בהתלהבות.... מולאן.

למה את עושה את זה לעצמך? אני מכירה את ההרגשה הזאת זה קורה לי בערך פעם פעמיים בחודש וזאת הרגשה מגעילה. אצלך זה אולי לא קיצוני כמו אצלי (זה קורה רק אם אני לא מצליחה להקיא ולא בכאלה כמויות) אבל בכל מקרה אני כל היום בוכה וכמה ימים בדכאון. אז רציני למה את עושה את זה לעצמך? אני חושבת שלפני שאת עושה משהו כזה כדאי לך לחשוב קצת על התוצאות של הבולמוס וכמה שאת רוצה את זה תעשי משהו אחר (חברים, טיול......). משהו שממש עזר לי זה שעשיתי רשימה למה לא כדאי לי לעשות בולמוס והרבה פעמים רק להסתכל עליה ממש עוזר, אז אולי זה יעזור גם לך. אז בהצלחה בהמשך ומקווה שאולי עזרתי

ב"ה הקאות = משמין!! באמת מיותר! כל מה שאת אוכלת נספג מהר עוד לפני שבכלל הצלחת להקיא. שמרי עלייך