לא מבינה...
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
לא. אני לא מבינה כשאת אומרת שרק מכאן אפשר להגיע ל"טופ". שנים שאני נמצאת באותה נקודת שפל....לפעמים נראה לי שאני לאט לאט שוכחת מה היה לפני. קשה להיאחז בזיכרונות מטושטשים. אני לא יודעת כמה אני יכולה לוותר על הנקודה המוכרת. כי למרות העצבות והלבד...מרגישה שיש לי על מה ליפול. מרגישה ביטחון. העצבות הזאת מוכרת לי. הבדידות הזאת מוכרת לי....וכמה ששתיהן קשות, אני מעדיפה אותן על גבי כאב או עצבות מסוג שיהיה לי זר. מפחדת לקחת את הסיכון שקיים ברצון לחיות חיים טובים יותר. הפחד מהלא נודע רק ממסמר אותי עמוק יותר אל המקום בו אני נמצאת עכשיו.
מה זה "ויפקס".?
אלו כדורים נגד חרדות. בעבר לקחתי גם פלוטין, פריזמה, פרוזאק, פקסט.... כולם מאותה משפחה. איך אומרים...צריך לנסות הכל.
מתוקה שלי..למי שיש צורך בשליטה תמידית על חייו באופן אגרסיבי זאת התוצאה להישאר בחור המוכר אבל לא לפרוס כנפיים למקום טוב יותר..כי את זה אני מכירה ויש בי פחד ממה שעלול להיות לי ואפילו אם זה טוב.. את חייבת ללמוד לשחרר את עצמך קצת להרשות לעצמך לאבד שליטה בלי שהכל בחייך יהיה מתוכנן מראש ידוע כי זה לא החיים צריך לזרום עפ"י מה שהחיים מזמנים לנו..ומי אמר שאם מכאן תתחילי יהיה כאב ועצבות למה לא שמחה ותקוה כי כל צעד שתעברי לקראת חייך את תרגישי גיבורה ויהיה לך נפלא וטוב מנסיון..אז ממוש מאחלת לך שמכאן מהטופ הזה תתחילי..המון כוח ורצון לחיות פשוט לחיות.. אוהבת דינדין
