לדנידין

היי אני בת 30 סובלת מאכילה כפייתית לפני כחודש התחלתי טיפול פסיכולוגי. בטיפול אני לומדת לתקן צורות מחשבה שגויות אשר הביאו אותי לאכילה הכפייתית. הטיפול אומנם נפשית עושה לי טוב . אך יחד עם זאת הבולמוסים לא מפסיקים . כמעט כל יום יש לי בולמוס . לא הייתי אמורה כבר לראות תוצאות בצורת האכילה , ובצורך לאכילה??? מתי אצלך התחלת לראות שיפור מתחילת הטיפול?? אני שוב מתחילה עם היאוש מפחדת שהטיפול לא יעזור .

מיכל יקרה ראשית מצויין שהתחלת טיפול..במסגרת מה? והאם ניתנו לך כלים להמשך ושינוי החשיבה? אם כן, מדוע אינך משתמשת בכלים באופן מעשי? ברגע שאת מזהה שאת עומדת לעשות בולמוס לברר מה קורה מה ההרגשה ומה מביא אותך ע"י פיתרון הולם לבעיה את לא תפתרי באמצעות האוכל את הבעיה או החור רגשי..הכאב או שמחה או מה שלא יהיה.. אני ראיתי שיפור משמעותי לאחר כשלושה חודשים בערך..אבל עבדתי קשה..היו לי נפילות אבל המטפלת שלי גם אמרה לי ..שזה תלוי במטופל בשלב הריגשי ובבשלות בו הוא נמצא וברצון האמיתי לצאת מזה!! יש אנשים שיכול להיות שהטיפולים ישפרו מצב רק אחרי המפגש ה- 20 ויש כמוני אחרי 10 מפגשים! זה ההבדל בין מחלה רגילה לבין הפרעות אכילה וצריך לקחת בחשבון שזה לוקח זמן ובין לבין גם אחרי שיפור משמעותי יש נפילות אז מה? זה לא ביום אחד זבנג וזהו! מיכלי.. חשוב לא להתייאש להגיד לעצמך "אני בתהליך החלמה שלוקח זמן" ולראות את המטרה הסופית..לא לעזוב טיפול כי לא ראית השפעה זה גרוע אין טיפול שתתחילי ומיד ישפיע..סבלנות כוח ורצון חזק לעזור לעצמך!! אל ייאוש זה יקרה..סוד - הרפואה הוא בסבלנות ובהתמדה! חיבוקים וכל הכבוד שהתחלת ..זה מחצית דרך..ההכרה במחלה וטיפול..תמשיכי אני כאן אם תצתרכי כל מה שתרצי חיבוק דינדין