בינתיים ללא נושא
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
היי לכולם? מה קורה?? טוב אז בפוקס ניכנסתי לפורום הזה, ואין לי מושג אפילו מי עורך אותו...(אם מישהו יוכל להגיד לי תודה).....מי זאת דנידין?? טוב בקיצור אני הרגשתי שאני חייבת לספר פה משהו שעבר עליי בשנים האחרונות. אני כרגע בת 18, תלמידת י"ב. מאז ומתמיד לא הייתי הכי רזה...הייתי מעט מאד מלאה. דבר שהעיק עלי כל הזמן והפריע לי. אחותי הגדולה ממני בשנה וחצי ממש מקל, וכל מה שהיא אוכלת לא משמינה אפילו טיפה. להיפך ממני. החל מכיתה ז' התחלתי בבהליכות, ב"דיאטות" למיניהן. לפעמים לא הייתי אוכלת ארוחת בוקר, לפעמים גם לא הייתי אוכלת ארוחת צהריים. לפעמים לא הייתי אוכלת כלום פשוט...זה נבע אולי מהרעבה עצמית שלא הייתי מודעה לה, או מהייאוש מעצמי. השנים עברו. אני לומדת במגמת ביולוגיה, והחל מכיתה י' נורא התעניינתי בנושא התזונה, מערכת העיכול וכ'.... למדתי המון על הנושא. עשיתי עבודת מחקר באנגלית אפילו בכיתה י"א... ובכלל כל הזמן הייתי קוראת מאמרים באינטרנט, קוראת ספרים ואפילו צופה בתכניות טוליזיה למיניהן. בסוף כיתה י', אמרתי לעצמי שהגיע הזמן לקחת את עצמי בידיים. לעשות דיאטה. אז אני רוצה להבהיר לכל הבנות שפירוש המילה דיאטה, אינו אלה, "אורח חיים נכון". ומשמעו, אכילה מסודרת של שלוש ארוחות ביום וארוחות ביניים, כפרי או נשנוש קל. שתייה מרובה של מים, ביצוע פעילות גופנית לפחות 3 או 4 פעמים בשבוע. כן, גם ספרתי קלוריות. אמנם באופי שלי אני בן אדם צנוע, אבל אני חייבת הפעם להדחיק את הצניעות לצד ולומר כי ספרתי קלוריות בצורה נכונה. לא הפחתתי בכלל תחליה מסך צריכת הקלוריות. התייעצתי אף עם מומחה. לאט לאט הורדתי מסך הקלוריות ולא בצורה קיצונית. וגם עשיתי פעלות גופנית, לא מוגמת מדי כמובן (הכוונה במילה מוגזמת היא, למשל לביצוע של הליכה מתונה בבוקר והליכה מתונה בערב, דבר הפוגע בגמישות השרירים, ויכול אף לפגוע בפעילותם האופטמלית). ובכן, הייתי נורא טרודה בכל העניין הזה של "הדיאטה". כל היום רצו לי מספרים בראש, מה כן לאכול, מה לא....עם יד על הלב, כל הקטע של החשיבה על איך אני אוכלת ומה פשוט הרס אותי. והוא הורס עוד אלפי בנות בארץ. ובכלל. זו שטות אחת גדולה. כן, ירדתי במשקל. אני מטר 80. שקלתי בהתחלה 69 קילו, ואחרי הכל שקלתי קרוב ל61. אני יודעת שאף פעם לא הייתי שמנה, אבל כל אישה רואה בעצמה לא מושלמת. דבר שלפי דעתי הוא אבסורד. קצת מצחיק לומר, אבל אני יודעת את כל כמות הקלוריות כמעט בכל סוגי המאכלים. בעצם, מה שרציתי לומר במסגרת הפורום הזה היא, שאפילו אם "אני שמנה", או "אני מלאה ואני רוצה להוריד"....שכמעט כל בת אומרת את זה, אל לנו לקחת את הדברים בהיסטריה . צריך לחשוב נכון ולהבין כי כל הפחתה מוגזמת בקלוריות, פעילות גופנית יתר על המידה, הרעבת עצמי (התעללות)...כל אלו צריך מיד לדחוק הצידה כי הם רק פוגעים בנו.....מחזור? כן, יש לי חברה שהמחזור השתבש לה. אבל כנראה שלה היה מזל והוא חזר לה. זה כ"כ מטומטם לחשוב שלא נוכל להביא ילדים לעולם בגלל ש "אני שמנה"....תחשבו על זה... ועוד משהו בקשר לדיאטה שלי....הדיאטה שלי נמשכת למעלה משנתיים. (דיאטה= אורח חיים). אני מקפידה לאכול סדיר, וגם אם קורה שלא יצא לאכול סדיר או שאני עצבנית בגלל דבר זה או אחר ו"טוחנת" שוקולדים או במבה, לא קרה כלום!! ברגע שנחשוב שמה שעשינו היה טעות ענקית, אנחנו מורידים עוד סעיף מסדרת סעיפי הביטחון שיש לכל אחד מאיתנו. לאט לאט, כשכל הסעיפים אובדים, אז אנו נכנסים למעגל של הרעבה עצמית, דיכאון ודכדוך, סבל רב ושנאת עצמי! מיותר!!!!! בנות!!! תאכלו נכון!!! כל ארוחה מסודרת של בוקר צהריים וערב, רק מקנה לכן יתרון. הגוף מעכל זאת בצורה נכונה, וכך אנו לא משמינים. מומלץ לעשות פעילות גופנית שזה דווקא מאוד מהנה: צאו להליכה עם חברות או עם החבר, אמא, הכלב אפילו או סתם עם נפשיכם....החבר הכי טוב שלכן.... אני מקווה שעזרתי קצתתת ....אל תאבדו את עצמיכן לרעב!!! אוהבתתתתת, ענתוש!!! :=)
ענת יקרה..אני מנהלת את הפורום ותקציר חיי נמצא בצד שמאל רואה? שנית מה שאת אומרת נכון מאוד אבל גם כל אחד עם הפרעה יודע ומודע ואני בטוחה שעבר את כל ספרי ומאמרי התזונה הנכונה אבל זו הבעיה שיש הפרעה שזה לא דיאטה זה משהו אחר...עמוק יותר..זה כבר בלבול בין אוכל כתזונה לבין אוכל כפיצוי או כהסתר או כל דבר אחר..ולכן זה הפורום להפרעות אכילה!!! תודה על המידע החשוב ונהדר שאת לא בהפרעה זו מתנה ענקית .. שיהיה לך טוב אושר ובריאות דינדין
