אוי..דינדין..
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
לא נכנסתי הרבה זמן לפורום.. מה נשמע? מקווה שאצלך טוב.. הפסקתי את הדיאטה שלי.. לא יכולתי יותר.. תביני, אני מגיל 13 בדיאטות. אני עוד מעט בת 15. אני מותשת. פשוט מותשת. כבר אין לי כוח וזה מה שעוד יותר שובר ומתסכל אותי. ההכנעה שלי, הייאוש שלי והעצלנות שלי לסדר ולעצב את הגוף שלי כך שייראה בצורה טובה. למה אני לא ממשיכה להלילחם?! למה?!!?! כי אין לי כבר כוח. התייאשתי כליל. לא רציתי להגיד את זה. לא לך ובטח שלא לעצמי. כי התייאשות זה השיא. זה הכי מגעיל. זה לראות איך את ממלאת את הגוף שלך בזבל, ולראות איך את נראית במראה, ולראות איך כל יום הבטן שלך מתנפחת עוד קצת, ולראות איך החולצות היפות שלך לשעבר נראות עלייך-ולא לעשות כלום!! למה? - כי התייאשתי. אין, אין זה פשוט מתסכל. מזה התייאשתי? אין לי כוח לעוד דיאטה?? תאמת, זה הכל תלוי בכוח רצון. ושלי לצערי הרב, נגמר. ולא מספיק שאני מתבכיינת על עצמי, גם האחים שלי פתאום "מתבכיינים" עליי. אני רק אוכלת משהו משמין, ישר הם מסתכלים בפרצוף כזה עגום ואומרים: "מה את לא בדיאטה??" או : "איזה דיאטה יפה.. תמשיכי.." כאילו בציניות כזאת. נמאסססססססססססס. גם אמא שלי הבינה שנמאס לה, אבל הנה, לה לפחות יש כוח רצון.. וגיל. היא ראתה שאין כבר מה לעשות עם השומן המגעיל הזה, אז היא הלכה לעשות לפני יומיים שאיבת שומן. כמובן שמפנהה היא תמשיך לעשות דיאטה, והיא עדיין עושה, שזה מראה עוד יותר על כוח הרצון שלה. זאת הפעם הראשונה שאני מקנאה באמא שלי! את מבינה, אמא שלי היא לא רזה.. בכלל לא. אבל היא לפחות עשתה שאיבת שומן, היא עושה דיאטה! היא עושה משהו עם עצמה, ולא נותנת לעצמה להרוס את המראה שלה ואת הגוף שלה. היא לפחות, אף פעם לא זכתה לראות את עצמה רזה. אז תחשבי מזה שאני כן ראיתי את עצמי רזה ויפה, ועכשיו אני רואה איך אני הורסת לעצמי את הגוף היפה שהיה לי במשך כל השנים. גם עכשיו, אני אצל דודה שלי. לבת דודה שלי נתתי את כל הבגדים הקטנים שההיו לי. הבגדים הקטנים שהיו לי לא מלפני שנתיים ולא מלפני שנהה, בגדים שלבשתי עוד בקיץ!! עוד לפני חצי שנה!! ואת יודעת למה זה כ"כ מתסכל?.. כי בת דודה שלי, היא בת 7.!! אני כל הזמןן נותנת לבת דודה שלי בגדים שכבר קטנים עליי, ושלא תחשבי שהיא שמנה.. זה פשוט שאני היתיי רזה. ועכשיו אני מתסתכלת על הבגדים שהבאתי לה, אני נזכרת איך לבשתי אותם עוד לפני חצי שנה, ואני נזכרת בגוף שהיה לי, שיכלתי ללבוש חולצות כאלה ובא לי לבכות!! את יודעת משהו דינדין? אני חושבת ש50% מהבכי על הבטן שלי, זה בכי על הבטן שהייתה לי, [[או יותר נכון שלא הייתה לי]] ועכשיו במקומה צמחה בטן מגעילההההההההה איכסההההההההההההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 אולי אם הייתיי ילדה שמנה, אז בעצם לא הייתי בוכה על גוף שהיה לי פעם אלא מסתכלת על ההווה.. אבל אני לא יכולהה.. לא יכולההה לחשוב שפעם הייתי יכולה להיות דוגמנית! גםם עכשיו אני יכולה להיות, אבל רק דוגמנית למידות גדולות. אוף.. דינדין.. בשבוע הבא אני נוסעת לאילת.. ואני צריכה לקנות הבגד ים. ואני פוחדת.. תמיד לבשתי ביקיני.. אולי הפעם אני ייקנה שלם? אבל אולי שלם יותר מבליט את הבטן?? אבל בבקיני את הבטן וזה כל כך מגעילל.. ואיזה בן בכלל יירצה להתחיל איתי באילת כשהוא ייראה את הבטן המגעילה שלי?? אוףףף אני שונאת אותה שונאת שונאת שונאת שונאת...! הלוואי ויכולתי גם אני לעשות שאיבת שומן.. אוף זוכרת שדיברתי איתך על פסח, ועל מה יהיה עם הדיחאטה שלי כי מצות הן משמינות?? ואז את אמרת לי שאני חושבת על פסח? ושזאת ההפרעה שלי?? אז הנה. פסח הגיע, פסח בא. אבל השמחה בכלל לא רבה. אוף, דינדין, מתי אני יהיה רזה?? מתי??? מצטערת על האורך, הייתי חייבת.. חג שמח, לפחות יותר משלי.. **חמודה**
אשמח להגיד לך כמה דברים מותק..
את יכולה להגיד כמה דברים שתרצי..חח את לא צריכה לבקש רשות. אדראבא, אם מישהו יצליח לעזור לי אני יישמח. **חמודה**
חמודונת..מה שלומך? כולם אבל כולם קצת בלחץ מהחגים..תשמעי זה ארוחות טעימות ולפעמים גם משמינות כי מי אוכל בדר"כ ביום יום מנה ראשונה שניה קינוח פיצוחים וממתקים בפחות משעתיים?? אבל זה חג ולא נשמין אם יום אחד אכלנו יותר ואז נמשיך בחיינו רגיל..תאמיני לי...אבל את בטח לא...קשה לשכנע מישהו שמאמין שהוא אכל קוביית שוקולד ומרגיש חזיר..הייתי שם אני יודעת מה זה!! ממוש..אני בטוחה שתהני בחג..תרשי לעצמך לפחות בחג להנות בלי מחשבות מטרידות..ואיזה כייף..אילת?! חוגגת הא!! תהני ממי שלי תהני מגיע לך טוב!! שמחה לשמוע ממך תמיד... האם לחזור על כך שאת גודלת ומתבגרת והגוף משתנה ..לעומת גיל 7 זה הכרחי?? ממוש את הופכת מנערה לאישה..זה הטבע..מה כולנו נולדנו להיות דוגמנים שמרעיבים ת'צמם? למה? אוהבת אותך נשיקות דינידין
כן..כולם בלחץ מהחגים.. אבל אני ממש!! זה ל שתצמח לי בטן מהחגים כי בטן כבר יש, זה שהיא תגדל עוד יותר במשך החגים... אבל את יודעת מה באמת הבעיה שלי?... בזמן האחרון מאז שהפסקתי את הדיאטה, אני מתחילה ממש לטחוןן בלי סוףף.. אפיו אם אני לא רעבה, ואפילו אם לא בא לי בכלל! אני סתםאוכלת ואוכלת כי אני.. לא יודעת..כי אני מרגישה שאני צריכה.. כאילו בגלל שבדיאטה לא היה לי את זה.. אבל הדיאטה שלי הייתה טובה!! לא החסרתי מעצמי.. אכלתי הכל טוב 3 ארוחות ביום! לא היה לי מחסור.. אולי רק בממתקים ועוגות וכאלה..אבל לא יותר מזה.. אז למה אני כל כך טוחנת עכשיו?!? בקשר לאילת..אני מזה לא שמחה..כאילו אני רוצה לנסוע.. אבל זה עוד פעם העניין של בגד ים ובגדים בכלל!! ואחותי אומרת לי: "למה את לא נראית מתלהבת מהנסיעה??" ואני גם כל הזמן חושבת על עצמי דברים רעים.. למשל, אם אני מסתכלת על עצמי בראי, אז אני חושבת לעצמי: " וואי איזה מכוערת אני.. מזה הגבות האלה? מזה הפנים האלה? מזה השיער הזה??" ונמאס לי לחשוב על עצמי ככה.. זה כנ"ל עם חברות שלי ועם בנים ועם אנשים בכלל.. בקשר להתבגרות חשבתי על זה..כאילו, יש מצב שאת צודקת.. הרי.. כל העניין של הדיאטה תחיל מגיל 13.. שזה בערך ממתי שקיבלתי מחזור... והתחלתי להתפתח.. אבל מה.. כל מי שמתפתחת צומחת לה בטן פתאום??? ולא, לא כולנו נולדנו להיות דוגמנים שמרעיבים את עצמם.. אני נולדתי רזה טבעית..בלי הרעבות..חחחח רק שהמצב קצת השתנה לי פתאום.. מצחיק שאני צוחקת כיהמצב הזה בכלל לא מצחיק.. ההודעות שלך דיי מעודדות אותי את יודעת?? טוב דידינוש.. חג שמח ומאושר ושבוע טוב! אוהבת מאודד **חמודה**
מה איתך? מקווה שהכל טוב:)