חייבת עזרה

תראו, אני חייבת את עזרתכם, התחלתי טיפול אבל לא מבינים אותי. ואין מספיק זמן בפגישה שאסביר את עצמי. וכל פעם אני צריכה להסביר את עצמי מחדש- לך תסביר לאנשים שלא מכירים אותך מי אתה ומה אתה. אני לא יכולה יותר, ניתן לי תפריט- אבל אני עוד רעבה.. אני כל הזמן רעבה ובגלל זה בחרתי להחליף את כל התפריט שלי בירקות. שאוכל לאכול ללא הגבלה. נשמע טוב לא? אז זהו, שלא כל כך....... כי אני כל כך מתמלאת, שאני לא יכולה לקום מהכיסא- מירקות. אז כדי שאוכל לנשום ולא להיות מואבסת על ידי נוזלים- אני מקיאה אותם. בולימיה? לא - כי זה לא בולמוס בלתי נשלט. זה מאוד נשלט. ואני גם לא מקיאה כדי שזה לא יתעכל- אל כדי שאוכל לנשום. ולא מאמינים לי אבל זו האמת. הצילו. למה לא מאמינים לי? זאת הבעיה שלי! תפתרו אותה ולא בעיות שאתם חושבים שיש לי! זו בעיה!! הצילו!!!! וזה לא שאני מלאה. אני בביאמאיי 17. אומרים שאני צריכה טיפול ל"שחרור הגנות" אבל זו לא הבעיה! ואני לא רוצה לעלות הרבה במקל- עד שירדתי, בדם ויזע, פתאום כועסים עליי. למה אתם כועסים.? מה קרה לקצת חמלה? הההההההההצצצצצצצצצצצצצצייייייייייייללללללללללוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

נקודות אני רק יכולה לתת לך עצה לא התייאש אני מבינה אותך!! לחזור על עצמך מספר פעמים זה טרוף!! לכן אני חושבת שאת צרכה להמשיך בטיפול ולא התייאש (כך הילונת הייתה אומרת לי תמיד בלי ייאוש כי יאוש לא יעשה טוב) וההחלפה שלך בירקות- לא טובבבבבבבבב בכלל לא טוב!! ואיביאמ שלך הוא 17 זה גרוע!! שבת שלום מתוקה דניאלה

את חייבת לשנות גישה אם את רוצה עזרה..קודם כל התפריט מספק לך דברים אחרים חיוניים לגוף לא פחות מירקות..וגם לדחוס ירקות כדי לסתום כביכול שובע זה לא פיתרון כי כנראה שהרעב שלך הוא רעב ריגשי..ובתת מודע ומתוך ההרגל את מאמינה כי רק ירקות משביעים וכנראה שאת בכלל לא מרגישה מה זה רעב אמיתי ממש מהקיבה ולא ממה שאת מרגישה.. אני מציעה שקודם כל תירעי ותשתפי פעולה ותנסי לעבוד על עצמך כי גם שינוי אורח חיים ותזונה לוקח זמן..פשוט זמן..אז סבלנות יקירה שלי..ואין מה לעשות חייבים להסביר ולדבר כי בעצם לא מכירים אותך ובשביל לרדת לשורש הבעיה צריכים להכיר אותך יותר.. אז סבלנות מתוקה שלי קחי רגיעה..ותני לזמן לעשות את שלו..מה שחשוב שתתמידי ותני אמונה במטפלים..שלך! יום נעים,,,נשיקות והמון כוח דינדין