אווףף דינדיןןןןן
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
אוףף דינדין.. מה יהיה איתי? מהה???? כל כך נמאס לי כבר..... מאיפה להתחיל?? [[אני מצטערת על האורך]] אז ככה: קודם כל, בבי"ס, אני כל הזמןןן מסתכלת על הבטן שלי.. "מרזה" אותה.. כדי שלא ייראו שיש לי בטן.. אני עושה כל דברר כדי להעלים אותה כביכול.. ביום שלישי החלטתי שאני יותר לא נוגעת בה! אפילו לא מסתכלת!!! ומה?- הצלחתיייי!!! איזה יופיי לייי! לא נגעתי בה, לא הרזתי, לא הסתכלתי.. כלום! זה אולי נראה לך שטותי אבל זה באמת רציני!! בקיצור, מהרגע שבאתי הביתה, עוד פעם- הסתכלתי עליה, הרזתי, החזקתי, חתכתי א החלק שהייתי רוצה להוריד עם הציפורניים.. כדי "לסמן" מה אני רוצה להוריד.. כאילו, לא חתך.. סימן כזה.. טוב, לדבר השני, אחותי אמרה לדודה שלי, שנורא השמנתיי ונורא נהייתה לי בטןן! אז כשדודה שלי באה אליי, היא אמרה לי: תראי את הבטן.. אז הראיתי לה.. אז היא התחילה לצחוק, ואמרה בציניות: "איי איי.. איזה בטן!! אפשר לחשוב!!!.. מה אחותך ככה מגזימה??" ואני לא עניתי לה.. אז היא שאלה את אמא שלי: "למה אחותה ככה מגזימה?".. אז אמא של אמרה לה: "זה סתם.. היא [[כאילו אני]] מכניסה לכולם לראש שיש לי בטן.. וואיייייייי זה לא נכון!!!!!!!!!!!!!!! זה כזה לא נכוןן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מה אני ממציאה בטן משומקום?!?! היא בעצמה אמרה לי שאני נראית בהריון והיא צחקה ושאלה אותי אם זה בן או בת..! אז אמרתי לדודה שלי: באמת יש לי בטן! את לא רואה?? גם האחים שלי אמרו".. אז היא אמרה לי: "איזה שטויות!! כן?? מי חוץ מהמשפחה אמר לך?".. בקטע הזה כבר לא היה לי מה להגיד.. כי.. לא היה אף אחד שאמר.. טוב דבר שלישי: אמא שלי עשתה לי היום פאן לתחפושת.. וכוווווווולם אמרו לי שזהה מהממםםם! לכולם זה היה נראה יפה, חוץ ממני. רק אני חשבתי שהשיער שלי נראה כמו פיאהה.. אבל אם כולם אומרים שזה יפה.. מי אני שיגיד שלא?? בקיצור, התחפשתי אתמול, לניסיון אחרון לפני היום.. ולבשתי לתחפושת בגד גוף, ואת בטח יודעת איך בגד גוף מבליט בטן.... וכל כך התבאסתי!! את לא יודעת כמהה!!!! אבל אמא שלי אמרה לי שזה יפה.. אז הראיתי לאבא שלי ואחי, אז הם אמרו לי שזה מהמםם.. ואבא שלי שאל אותי למה אני מבואסת.. אז אמרתי לו: תראה את הבטן! אז הוא ענה לי: די כבר! איזה שטויות.. בת 14, כל היום מדברת על בטן.. ו..אוףף כאילו.. למה הוא חושב שאני ממציאהה? זה אמיתיי...! אח"כ, עליתי למיטה, ופשוט התחלתי לבכות!!! ממממשש בכי!!!!!!!!!!!!! כל הכרית שלי נרטבה.. הדמעות לא זלגו..וזלגו... כל כך בכיתי.. על מה? בכיתי על זה שיש לי בטן בכיתי על זה שאני לא רזה בכיתי על זה שפעם הייתי רזה בכיתי על זה שאף אחד לא מאמין לי בכייתי על ה שכולם חושבים שזה סתם רגשי נחיתות בכייתי על זה שכבר נמאס לי לקנאות בבנות רזות בכייתי על זה שפעם אני הייתי בין הבנות האלה שמקנאים בהן בכייתי על זה שהחולצות הצמודות שלי נראות עליי מגעעייילל בעיקר בכיתי על זה שאין לי מי לשתףף.. ואפילו עכשיו כשאני כותבת את זה אני עומדת לבכות.. את מבינה??.. אף אחד לא יודע על הכל, והיחידה שכן יודעת זאת אחותי, כל היום צוחקת איתי, וקוראת לי אנורקסית.. אז הפסקתי לספר לה.. כי היא כאילו מתייחסת אליי שנייה, ואז כבר עוברת לעולם שלה..ובסה"כ היא בת 16.. יש לה עולם משלה אז מה היא צריכה אותי על הראש?? ועם חברות שלי אני לא יכולה לדבר על זה.. מי בכלל יבין אותי?? רק פה בפורום... אבל גם זה לא זמין לי.. אני לא יושבת הרבה על המחשב.. והאחים שלי מתקרצצים לי, ואני לא רוצה שהם ייראו באיזה פורום אני "מבלה"... אז קשה לי.. מה שקורה זה שרוב הזמן אני צריכה לשמור הכל לעצמי.. וזה קשההה! אני מרגישה לבדד.. בכיתי גם עלזה, שעד שיש לי יום בשנה שאני אמורה להיות יפה תהיה לי בטן.. בכיתי על זה שהמצב שלי הוא כזה והוא לא יישתנה בכיתי על זה שאני לא עושה כלוםם.. בקיצור איזה רבע שעה רק שכבתי ולא הפסקתי לבכותת! ולפני שאת אומרת לי שאני צריכה ללכת לטיפול, אולי תגידי לי משהו מעודד?? בקשר לדימוי העצמי הנאחס הזה.. לא נראה לי שהוא יעזור לי.. [[ד"א.. גם על זה חשבתי כשבכייתי..]] הרי, מזה דימוי עצמי?? לאהוב את עצמיי! ואולי אני ייאהב את עצמי, אבל אני ייאהב את עצמי עם בטן!! ואז בכל זאת תישאר לי בטן! אז אני יישאר אותו דבר, רק עם אהבה עצמית.. ואולי.. לא. תראי, לפעמים אני מזה מקנאה באחותי, כי אמנם גם לה יש קצת בטן, אבל היא אוהבת את עצמה, והיא מרגישה ששווה, ולא אכפת לה שיש לה בטן, והיא מרגישה שהיא יפה למרות הבטן! והלוואי ואני הייתי יכולה להרגישש ככה.. אבל מה יגידוו??? יש לי בטן ואני מרגישה את עצמי יפה??? אוףף. נמאס לי. אין. אני אבודה. אני יישאר בדבר הזה לעולמי עולמים. המחשבות האלה יכולות להרוג.. דיאטות, הפרעות וכו'.. טוב נו, לפחות זה לא מעשי.. הפסקתי את הדיאט. **חמודה**
אני לא יענה לך עכשיו כי כבר מאוחר אבל בעזרת ה' אני מבטיח לך תשובה מחר על הבוקר
משהו מעודד!! יש לך הכוח לפנות לעזרה את לא מבינה עדיין..יש בעיה מאמי? לאחותך אין תבעיות האלה כי לה אין הפרעה בובה שלי..עוד לא הבנת את זה? אז לא אגיד לך שוב ללכת לטיפול רק אומר לך פורים שמח אוהבת אותך גם ככה כמו שאת חמודונת שלי.. חיבוק גדול דינדין
טיפול..טיפול..טיפול..טיפול.. תטפלי בי את! את עברת את הטיפול, את עומדת להיות..אמ..לא זוכרת מה.. תטפלי בי את!!! יאלה? מילא אותך אני משתפת-בטיפול אני ייצטרך לשתף ואין לי אומץ. מילא את הפורום פחות קשה לי להסתיר-מאשר טיפול.. וכשאני בפורום אני לא צריכה ולא ייצטרך לספר לאמא שלי מה קרה איתי... מה שאת מדברת עליו, זה אמור להיות טיפול לדימוי עצמי?? כי אם כן, אז אמרתי לך כבר שאני לא רוצה.. לא רוצה לאהוב את עצמי כשאני שמנה.. אני רוצה לאהוב את עצמי כשאני רזה ויפה!! ואם אני ייאהב את עצמי כשאני שמנה אז מה ייצא לי מזה? אני ייאהב את עצמי, ולא ייצטרך לעשות דיאטות.. ואאז אני יישאר באותו מצב שלי עכשיו! לך הטיפול כן שינה את המצב, כי את היית רזה, אז לא הייתה לך בעיה לאהוב את עצמך, אני לא רזה!! גם הפסקתי את הדיאטה, למרות שאני עדיין עושה ספורט... אז מה את אומרת על טיפול מצידך?? תחשבי.. פורים שמח גם לך!!! אגב, התחפושת יצאה מהממממממת~! למרות הבטן... **חמודה, שנמאס לה להיות חמודה, כי היא רוצה להיות רזה**
