אוף.....למה....היה לי שבוע כל כך מעולה.......
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
היום הקאתי........ איזה מעצבן שישה ימים שלמים הצלחתי....אכלתי מעולה....ירדתי במשקל אפילו.... היום בבוקר...אכלתי היה סבבה....אחרי זה אמא שלי הלכה מהבית ....פתאום הרגשתי התרגשות כזאת בגוף...חוסר מנוחה כזה....מעין עצבנות....החלטתי שאני לא אקיא.... והצלחתי....פשוט החלטתי שלא וזהו...ואז זה כבר היה קל... אחרי זה בצהריים , אחרי שאכלתי את הארוחה הלכתי לשטוף כלים....וראיתי במטבח איזה חתיכת לחם אז אכלתי חתיכונת ואז הרגשתי שזה מיותר.....והקאתי...בהתחלה הרגשתי ממש מוזר....כאילו זאת הפעם הראשונה שאני מקיאה...אבל אז....הכל חזר וזהו מאותו רגע הכל היה פרוץ... לקראת הערב אמא שלי אמרה שהיא תלך לאיזה שעה....ואני שוב התחלתי להרגיש את את אותה ההרגשה...כמעט התחננתי בפניה שלא תלך....אבל לא יכולתי להגיד כלום.....כי היא חושבת שאני לא מקיאה יותר...לדעתה או שאני מקיאה תמיד או שאף פעם....היא לא מבינה שיש גם לפעמים.....ואז עשיתי "בולמוסון"...הקאתי הכל...גם את הצהריים........הקטע הוא שאני צריכה לעלות 2 קילו לעוד יומיים....(מסיבה שלא מובנת לי...)...ולכן אני כן יכולה להרשות לעצמי "לאכול" קצת יותר...כשאמא שלי חזרה היא הוציאה עוגה.....ואני בגלל שגם אני חייבת לעלות וגם בגלל שהקאתי הכל...הסכמתי לאכול חתיכה (איזה בהמה....הבולמוס לא הספיק..).........ואז אכלתי ממש טיפה.....והרגשתי בסדר........ואז כשאמא שלי יצאה מהמטבח פשוט הקאתי אותה.......ללא שום הבנה למה. אני יודעת שיש מעידות אבל....זה כל כך מתסכל.........אני יודעת בראש שאני חייבת לעלות במשקל (לפחות עד השקילה)...אבל מקיאה את האוכל....אפילו את ה"לא מיותר" סתם..ככה....מעין הרגשת נו מה איכפת לך...שנייה וזהו... זה לגמרי הרבה מעבר להשמנה............................. לא נורא...לפחות השבוע אכלתי בסדר ובכל זאת ירדתי קילו.....זה מעודד...
אולי מחר יש לי דבר אחד לומר לך אל תכבידי על עצמך אז מה אז הקאת אבל תחשבי על השבוע הנפלא שהיה לך אני זוכרת איך אני שנאתי את זה גם אחרי תקופה ארוכה שהייתי בסדר גמור לא הקאתי לא בלאסתי אפילו השמנתי... הכל מתפרק לי מול העיניים ואני מקיאה מרעיבה ועושה מה בראש שלי.. נסיכה הלוואי שיכולתי לספר לך מה המחלה עשתה לי את הבעיות הרפואיות שגרמה לי אוהבת דניאלה שבוע נפלא שיהיה לך!!!!
גם לי זה היה קורה אני זוכרת הייתי אומרת נו עכשיו אין אף אחד..אפשר..ולמה לא ? נהנה ממה שאפשר ונקיא ..אחר כך אתחיל שוב .. זו טעות חמורה היות והינך מרגילה את עצמך לעניין שברגע שאין אף אחד בבית ההימצאות לבד עושה לך משהו..בפנים שנותן לך לפרוק לאבד שליטה..ולהיות מישהי שהיית רוצה ואת לא ליד אמא או החברות או כל שהם אחרים! בכדי להפסיק זאת את חייבת לשבור את ההרגל..כלומר ברגע שיוצאים מהבית..לעשות משהו אחר בקביעות עד שזה ייעלם.. עכשיו בעניין מה שקורה כאמא הולכת ..את חייבת לברר מה עומד מאחרוי זה..איזה שדון יוצא ממך..לדוגמא: פחד..,או לא יודעת מה לעשות כשאני לבד (אל תצחקי זה ממש רציני כי זה קרה גם לי) או הרגשה שלא דואגים לי, משאירים אותי לבד..מה?? מה עומד מאחור? מה את מרגישה שם או איזה סיטואציות לפני זה גורמות לך לעשות בולמוס? אולי חופש? אף אחד לא מבקר אותי? תבררי מה קורה לך עם עצמך! היי חזקה ולא להישבר קרה קרה מעכשיו שוב לעבודה..זה הכי חשוב! והובלמוסים מלבד העליה או הירידה..גורמים לנזקים אחרים לבטח את יודעת..כי לי יש פצע בוושט עד היום ואני לקחתי כדורים לדלקת שנהיית לי שם..וזה היה מדמם וכואב לא יכולתי לשתות אפילו!! עשי טוב לעצמך טפלי בעצמך ותעזרי אך ורק לעצמך לחייך.. דואגת לך מבינה ושולחת לך חיבוק חם דינדין
הפצע בוושט הוא בגלל ההקאות או בגלל בולמוסים? והאם כשמישהי עושה רק בולמוסים מדי פעם בלי שום דרך לטיהור.. היא גם מזיקה לגוף..? תודה!
