דינדין..

אוףף דיי פשוט נמאאאאס לי! נ=מ=א=ס!!!!. אני מרגישה שלמרות שאני בדיאטה, הבטן שלי בכלל לא יורדת.. ואפילו שירדתי 2 קילו לא רואים.. זה אמנם כלום 2 קילו, אבל יש לי רק עוד 2 קילו לרדת.. אני לא צריכה לרדת יותר מזה.. או שכן?? אוףף השבת עברה לי גרועעעעעעעע! לא מבחינת הדיאטה, דווקא הפעם נצמדתי רק לארוחות, ולא [!] אכלתי עוגות.. פשוט.. בצהריםם רציתי לצאת, אבל כל חולצה ששמתי עליי.. הכל הבליט לי את הבטן!! כל החולצות היפות שהיו עליי, פתאום אני כבר לא יכולה להסתובב איתם! האחים שלי התחילו להגיד לי : וואי איך נהיית שמנה! תודה באמת.. כאילו שלא ידעתי לבד.. אבל זה פשוט הפריע לייייייייי והכי הפריע לי.. בערב! שיצאתי עם חברות שלי לקניון.. לבשתי חולצה חדשה.. חדשההההה!!!! ופשוט כל כך זה הבליט לי את הבטן... שעות שעווווות עמדתי מול המראההה ועוד פעם האחים שלי: איזה בטן נהייתה לך.. ופשוט כבר היה נמאס לי!. כשיצאתי, שמתי מעיל, ניסיתי להסתיר.. הכל.. אבל הבטן הזאתי..אוףףףף! ומילא זה הייתה רק הבטן הזאת.. ישבתי בקניון, וכל מישהי שעברה התחלתי לחשוב: זאת שמנה, זאת רזה, זאת בינונית, לזאתי יש קצת בטן, זאת צריכה דיאטה.. בזמן שהחברות שלי מסתכלות על בנים אני מסתכלת על בנות רזות בנות עם גוף מושלם, בנות מלאות, בנות שמנות... אפילו עם חברות שלי.. ישבתי עם חברה שלי ופתאום חשבתי לעצמי: "אוי נהייתה לה קצת בטן.." או על חברה אחרת: "איזה רזה היא.." נמאסססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס. אלו מחשבות של כל בנאדם בדיאטה?? או רק שלי???? הבטן מפריעה לי נפשית, חיצונית ואפילו פיזית!! אוףף החלטתי שעכשיו אני פשוט יתחיל לעשות יותר כפיפות בטןן.. מלאאאא! המוןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ואם.. אם אני יגיע למשקל 38 ובכ"ז לא תרד לי הבטן??? אז לרדת עוד??.. זה מותר?.. אוף כבר לא אכפת לי.. רק שתיעלם כבר הבטן הזאת!! לפעמים אני חושבת שההרעבה הייתה הפיתרון הכי מוצלח.. כביכול.. כאילו, אני כן רזיתי! אבל אולי מאז הכל התחיל?? אולי רק בגלל שהרעבתי את עצמי אני בעצם השמנתי.. בגלל שלא הייתי אוכלת כלום.. ואח"כ הייתי פשוט טוחנת אוכלת.. מרוב רעב! כי כבר לא יכולתי להחזיק את עצמי.. ואחר כך אפילו לא הוצאתי את זה מהגוף שלי! כאילו.. משלשלים לא לקחתי.. ולהקיא לא ידעתי.. אז פשוט השמנתיייי! אוףף דינדין.. נמאס לי.. נמאס.. **חמודה**

חמודה נפלאה שלי..אני מרגישה שאת כל כך נחושה בדעתך לחיות כמו שאת רואה הם אמרו לי הבטן..האוכל..הדיאטה..רזה שמנה...וכו... מתי שימאס לך מאמוש..טיפול זה יהיה נפלא.. ודרך אגב אולי רק שיחות כמו שאני עשיתי..ואמרתי מה אני מרגישה חווה ועוברת ולאט לאט שונתה הגישה שלי לחיים ולאוכל בכלל.. אבל את סתם מיואשת כי טוב לך ככה אפילו אם תכתבי לי שלא..נוח לך ואת רוצה בזה..ואמרתי לך אס יו וויש לא?!! כל אחד והבחירה שלו אם את רוצה לצאת מהשיגעון הזה..פני לטיפול!! בכל מקרה ממוש מה עוד נותר לי ביתי לומר לך שאני כאן בשבילך קוראת וממשיכה להאמין שיום אחד תעשי זאת ותתחילי לאהוב את עצמך!! נשיקות ומקווה שהיום את מרגישה יותר טוב דינדין

מה מתי שיימאס לך?... כבר מזמן נמאס לי!! טוב לי ככה?? אם היה ל טוב ככה הייתי פה? הייתי כותבת לך? הייתי מתייסרת?.. תאמיני לי שלא טוב לי! זה לא כל כך פשוט כמו שאת חושבת.. זה לא אם אני ככה סימן שזה בגלל שאני רוצה.. זה ממש לא! ומי כמוך יודעת?.. וזה לא אס איי וויש.. זה אס גוד וויש.. נראה לך שאם זה היה בידיים שלי הייתי בוחרת להיות במצב הזה?... הנה, הזמינו אותי אתמול למסיבה, ולא הלכתי. יודעת למה?.. נכון! בגלל שכל החולצות שלי הם חולצות צמודות, שמבליטות לי את הבטן ולא רציתי שייראו!. וכן! אני רוצה לצאת מהשיגעון הזה, וטיפול זה לא מה שיעזור לי.. אולי שאיבת שומן תעזור לי, אולי דיקור, אולי מאמן כושר אישי, אולי הליכון.. לא טיפול.. מה טיפול יעזור לי.? יגיד לי לאהוב את עצמי? אבל אני לא! למה- בגלל הבטן! ואחרי שהיא תרד [[אם בכלל]] אני חושבת שאני יהיה מאושרת עם עצמי!. נשבעת לך, כל היום אני הולכת בבי"ס עם הידים על הבטן, מסתירה אותה, שלא ייראו.. עכשיו עוד יש חולצות עבות.. מה אני יעשה בקיץ?!?!! מה עם בגד ים?.. זהו.. הלך הביקיני.. בגד ים שלם.. אבל מה עם חולצות קצרות וצמודות?? מה שפעם הייית לובשת פולל היום אני לא יכולה להרשות לעצמי... טוב, לפחות אני שמחה במחשבה שכששואלים אותי כמה אני שוקלת אני עונה 40...חחחחחח והשואל נשאר בפה פעור.. איי דינדין.. מה עשית כדי לרזות?! [[אני מתכוונת, חוץ מההרעבה]]... אוףף הלוואי היה משהו שמוריד את הבטן ישר..בלי תהליכים איטיים.. טוב, יום טוב.. **חמודה**