בולמוס זה כיף..................
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
יש משהו שאני לא מבינה בעליל!!! תמיד אומרים שהאוכל הוא רק סימפטום..למשהו עמוק יותר... אבל כשאני עושה בולמוס...זה לא כתוצאה..ממשהו.. אני פשוט נהנית מהאוכל..ומחוסר רגשי האשם...הניתוק המוחלט מהכל... כאילו....לאכול ממש טעים וממש הרבה...מי לא היה רוצה???
חחחחח ברגע זה הצחקתני אני זוכרת שהייתי אוכלת בכמיות!!! עכשיו זה עשה לי פלאש באק את הכמיות שהכנסתי לפה ואת הכמיות שהייתי מקיאה אבל יש לי דבר אחד שאני מסכימה אתך שאני אהבתי לאכול ולאכול ולאכול כי ידעתי מה אעשה בסוף-לרוץ לשירותים ולכן האהבתי את הבולמוסים אני מקווה שלא היה לך בולמוס ושתרוצי לשירותים או כל דבר אחר שלכן לא אכניס לך לראש התמים שלך שלך דניאלה שבוע טוב
אני אפילו לא יודעת להסביר את הבולמוסים שלי... לפעמים זה טעים לי ולפעמים אני מוצאת את עצמי אוכלת סתם בלי שום סיבה ולא חושבת על כלום כאשר אוכלת ופתאום בדרך כלל באמצע כזה אני קולטת שעשיתי משהו "לא בסדר", ומיד מנסה להפסיק.. זה ממש קשה אני מוצאת את עצמי נלחמת חזק.. בסוף מפסיקה ויושבת ובוכה... כי אני לא מצליחה להקיא... וכל כך רוצה... ואז אני מפוצצת את עצמי במשלשלים... בקיצור בעצם אני מרגישה שאיבדתי את ההנאה של האוכל, את הטעם הטוב שבו.. אני לא ממש לועסת.. כאילו יותר בולעת.. וזה גורם כאבי בטן נוראיים..! הייתי רוצה להינות שוב מהאוכל ולהרגיש את הטעם הטוב שלו בלי לפחד ולהיכנס לקריזות והיסטריה...
יקרה.. קודם כל קראתי כמה הודעות שלך, ואני חייבת לציין שאהבתי את הכנות... אבל.. צריך לזכור שהכנות הזאת, הי א לא האמת האמיתית. את כנה בכל מה שקשור לרגשות שלך ולנקודת המבט שלך מתוך ההפרעה, אבל זו לא האמת. האמת כל כך יותר יפה מזה. כל כך יותר כיפית.. בולמוס זה כיף. להתנתק זה כיף. וזה הקאטץ' פה. ממה את כלכ ךכ צריכה להתנתק?.. מה את רוצה שיקרה אולי מחר?... את כמובן לא חייבת לענות לי, זה פשוט אלי כווני מחשבה בשבילך.. אני מקוה שתזכי לחוות גם הרגשות אמיתיות יותר חיבוק גדול
הרי זה התקפה של אוכל...נכון שבהתחלה את טועמת מתוק מלוח מה שלא יהיה אבל באיזשהוא שלב זה נהיה מגעיל..והשיניים סתם טוחנות..ולא באמת ממש לא "נהנים" מהאוכל.. הרי אם היית במצב נורמאלי היית נהנית מכל ביס ולא תוקפת כמויות כי בתת מודע את לא מרשה לעצמך..להנות, לחוות, להיות בחיים האמיתים!! וזה הסכנה האמיתית..! להרגשי כך ולעשות את ההפרעה כמשהו חוויתי...לא אמיתי!! חישבי על זה!! מלאך שיהיה לך יום נפלא וטוב.. דינדין
היי...דינדין ...היי לכולם... אני נורא כנה בפורום הזה כי סוף סוף אני יכולה!!!! אני משקרת לכולם בקשר למחלה......גם לדיאטנית וגם לפסיכולוגית..להורים כמובן....לא יודעת למה..לא מצליחה להגיד את האמת..... ...באמת שמתי לב שבמהלך הבולמוס...אני פשוט לא מרגישה את הטעם.... ובטוח שלא נהנית ממנו.... .צודקים....ההנאה היא מההתרגשות...מהמחשבה על זה...ההתכוננות.... אולי אם יהיה לי משהו בחיים..שיביא לי את כל זה....אני אפסיק... נכון להיום.....שום דבר לא מרגש אותי...וכל יום שאני קמה...יש לי יום מתוכנן מלא ב"משימות"....כאילו כל יום יש לי רשימת דברים לעשות..(כמו רשימת מכולת...)....וההתרגשות היחידה ביום זה בערב...כשאני סוחבת את עצמי בחצי עילפון לבית בשביל לאכול את הסלט....עם השניצל....
