אוף מה יש לי?!

אוף נמאס לי כבר, אני כל הזמן רק אוכלת ואוכלת והמון שטויות שוקולד עוגיות.... ודברים אחרים בקושי... אני לא רוצה לאכול, נמאס לי כבר! למה אני לא יכולה להפסיק לאכול את המתוקים האלה... העיניים שלי כל הזמן נפתחות כשאני רואה משהו כזה.. ואני פשוט לא מסוגלת לוותר וחייבת לשלוח את היד.. למה אני חייבת "לטעום" מה לבדוק שהכל בסדר... ברור שזה בסדר... הרי הכל אותו הטעם.. ואחכ.. אחכ אני חייבת לשתות משלשלים.. ניבהלתי.. מה עשיתי... מה הכנסתי לעצמי...?! ואני בכלל לא רעבה... לפעמים אני רוצה להקיא ולא מצליחה, מפחדת... ואיך אני אנורקסית.. על מה..על השטויות שאני טוחנת כל היום.. איך אני בדיוק ככה... הם טוענים שחסר לי 5 קג.. למה אני לא מרגישה את זה?! ואם אומרים לי שאני רזה... אני לא מאמינה.... מצטערת אם זה נשמע ממש רע.. אבל פשוט הייתי חייבת לפרוק.. כי זה ממש משגע אותי... לילה טוב ושקט לכולם!

בוקר נפלא יקירה! בעניין הרצון לאכול כל מה את רואה ובא לך קודם כל זה טבעי..אבל אצל אדם שאולי בזמנים אחרים או בדר"כ "אוסר" על עצמו מזונות מסויימים בצורה עיקשת הגוף "מתמרד" והרצון גובר..אם תרשי לעצמך להנות וגם לטעום באופן כללי תראי שהחשק העז יפוג לך.. מה קורה? את לא מרשה לעצמך שוקולד! עוגה! וכו' כביכול "אוכל אסור" ואז את אוכלת ובתוך תוכך מתייסרת מה עשיתי? זה משהו שהיה "אסור לי!! חייבת להוציא את בכל דרך!! ואז לוקחת משלשלים.. גם אני הייתי מרגישה בדיוק אותו דבר..לקחתי לקסטיבים...וחוקן..ותה טיבטי בכמויות רק להוציא את ה"אוכל האסור" אבל למדתי לאחר טיפול כי צריך טיפול..לאכול גם מזונות אחרים בלי לצרוך באופן מוגזם..וגם להנות מהם בלי ייסורים ניתן להגיע לזה וזה לוקח זמן ורצון להכיר בכך ולטפל..אשמח להפנות אותך אם תרצי ... בכל מקרה יקירה מאחלת לך רק טוב..ותדעי שאני דואגת וחושבת עלייך כי כל המשלשלים האלה הורסים את הקיבה.. בכל מקרה אני כאן בשבילך.. שבוע נפלא..חיבוק ונשיקה דינדין

הי דינדין בוקר טוב! תודה רבה על התמיכה! לפעמים ממש קשה לי לפרוק את מה שאני חושבת, וכאן אני מרגישה ממש טוב לעשות את זה....! אני בטיפול בתל השומר, בינתיים פעם בשבוע הולכת, יש לי גם דיאטנית מחר ואז קב תמיכה. אני אמורה להתאשפז בקרוב... מה שמפריע לי, אם אפשר להגיד ככה, זה שראיתי בנות שם רזות בצורה מטורפת, ואני ממש לא מרגישה כמוהן!!! למרות שכמה בנות אמרו לי את זה, שאני רזה בטירוף... ואני מסתכלת איפה בדיוק... ?! הן לא אוכלות, ואני כן... אולי אני לא אוכלת מספיק אבל אוכלת... לפעמים אני מתה לא לאכול ובסוף נכנעת.. כמה שאני לא נהינת מהאוכל... רק מחשבת וחושבת מתי אני אקח את המשלשלים כה שזה ישפיע הכי מהר והכי טוב... חבר שלי שלשום אמר לי שהוא חושב שרזיתי, תקעתי לו פרצוף מה זה מאיים שאין מצב או סיכוי לכזה דבר, אם כבר שמנתי! אז אמרתי לו נראה מה הדיאטנית תגיד... אני לא מסוגלת לחשוב על אוכל "נורמלי" כמו בשר אורז תפוא... פשוט אין מצב, זה לא נכנס לי בראש.. וזה ממש מקשה עליי ללכת לאישפוז.. אני לא מצליחה להיפטר מהקיבוע הזה... אני יודעת שמשלשלים הורסים את הקיבה, אני פשוט לא מסוגלת להפסיק לבד.. כנראה צריכה שיקשרו לי את הידיים.. וזה כנראה מה שיקרה בתל השומר... המון המון תודה שוב, שיהיה לך שבוע נפלא! ליטל