בוקר טוב!

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

03/02/2006 | 08:45 | מאת: ליטל

בוקר טוב דנדין! רק רציתי לאחל לך המון בהצלחה בניהול הפורום וברוכה הבאה:)! ראיתי מה רשמת ל"חמודה", אמרת דברים כל כך נכונים, אבל למה כל כך קשה ליישם אותם בפועל?! היום הלכתי ברח' והתחלתי לחשוב מה יקרה אם אני אעלה את ה5 קג שאני צריכה... אני ארגיש כאילו אני מאבדת שליטה כוח ועוצמה... ככה הרגשתי לפני שנה בערך כשעוד אכלתי הרבה דברים... לפני שנתיים כאשר אכלתי כמעט כלום הרגשתי כל כך טוב עם עצמי, כל כך עוצמתית וחזקה! והלכתי ברח' והרגשתי שאני רזה טוב לי כי אני נראית טוב... מוזר נכון...?! אני מקווה שהטיפול שאני מתחילה עכשיו יהפוך את ההרגשות האלו... עוד מחשבה הייתה לי כשאסיים את הטיפול ואחזור הביתה, נראה לי שאחזור לאכול את הדברים שלי.. בעיקר אוכל אורגני.. ואולי אמשיך להיות צימחונית.. מה שמפחיד אותי שאחזור לאכול כמו עכשיו או פחות או יותר דומה... איך את עשית את זה, איך הצלחת, מה עברת? בכל מקרה שיהיה לך יום טוב וסופש מעולה! :) ליטל

לקריאה נוספת והעמקה
05/02/2006 | 08:38 | מאת:

ראשית תודה על האיחולים..ובאמת הכל לטובה לכולם..הללואי ויהיה לי הכוחות והדברים הנכונים מנסיוני הרב בנושא הכאוב הזה להגיד ולסייע בדברים נכונים.. איך עשיתי את זה? קודם כל הבנתי אבל אמיתי מבפנים שזה תהליך ולא תהליך קצר וזו ההתחלה.."דניאלה " שאליה הייתי הולכת פעמיים בשבוע לפגישה ואח"כ כשהתקדמתי פעם אחת, הייתה אומרת לי כל הזמן "דינדין את בתהליך החלמה" זה חלק מהתהליך גם הנפילות פה ושם הכל חלק מזה והייתי מחזיקה את עצמי לא להיכנס לדיכאון ודיכדוך אחרי "נפילה" (לצורך העניין בולמוס ענקי והקאה )ואת חושבת שלא היו נפילות היו!! פעם בשעה, פעם ביום, פעם בשבוע והנה רואים שאט אט זה נעלם אבל זה דורש התמדה אמונה בעצמך חזקה מאוד!! לוותר על "מה אומרים עליי?" מה חושבים?" להתחיל לאהוב את עצמי ולהבין שמותר לכאוב מותר לאהוב מותר שיהיה לי טוב בלי להעניש ולכעוס על עצמי ולבקר עצמי באגרסיביות...ועל זה הייתי הולכת פשוט בולעת באכזריות הכל!!! קר חם חמוץ מתוק וואו כמה שיכולתי להכניס ב- 10 דק' ואח"כ שעות בשירותים שהייתי מכירה אותם על בוריים!! ומוציאה עד זום דם ולא היה איכפת לי!! זהו זה גמרתי עם זה גם אחרי נפילה הבנתי שזה קרה הייתי יושבת וחושבת למה? מה היה לפני? מה חשבתי? מה אמרו לי והרגשתי? התחלתי לטפל בתחושות בפחדים ובעצמי? והבנתי שגרמתי לגוף שלי נזק בעניין האכילה ותדעי לך שהייתי הולכת במקביל לתל השומר ומיכל הדיאטנית המקסימה שם בנתה לי תפריט שניתן "לחיות!!!" איתו וגיליתי שגם שאני אוכלת לא קורה לי כלום ואפילו ירדתי 300- 400 גר' בשבוע וזה עשה לי טוב..ועם הזמן עברתי לאכילה רגילה בלי התפריט הבנוי..וכך..לאט לאט!! עד היום אני מתעמתת עם עצמי לפעמים אבל לא מוציאה את הפיתרון האשלייתי הזה שנקרא אוכל...עכשיו אני ממש חשה "רעב" פיזי וכשאני שובעת מפסיקה..ומותר לי הכל..כי ברגע שהייתי אוסרת על עצמ מאכלים מסויימים הייתי נתקפת בבולמוסים מפחידים.. וכל העניין של "הרזון- שיביא ביטחון" זו טעות זה מה שהחדירו לנו בדרך עקיפה הרי זה לא באמת נכון..ישנן נשים בריאות ומאושרות והן לא בתת משקל והן מלאות ביטחון וערך עצמי . צריך ללמוד להכיר את עצמך ולהתחיל להעריך ולאהוב את מי שאת וכך כולם גם יתייחסו אלייך כפי שאת מעריכה את עצמך ללא כל קשר למראה..וזה לא אומרת שצריך להיות מוזנחת או לאכול בבולמוסים..אם תראי אותי תביני שאפשר להראות טוב ויפה ללא כאב וייסורים ולהנות מאוכל ומהחיים!! להיפך הביטחון שלי עלה כשעבדתי על עצמי וכשהתחלתי לאכול ולא להרעיב עצמי הייתי פחות עצבנית, ואגרסיבית והעור שלי נראה יותר מבריק וחי..ויש לי טעם לחיות ולשמוח זה שווה.. אשמח לעזור לכל מי שירצה..ולרצות זו נקודת ההתחלה!! אני כאן בשבילך ואשמח לעזור בכל מה שאוכל.. שלך דינדין!