תמיכה הקשבה ועצה חמה מכל הלב
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
שלום לכולם.. שמחתי להיכנס לניהול הפורום באתר..מקווה מכל הלב שאהיה לעזר, תמיכה הקשבה וסתם עצה טובה...אני יודעת שבהפרעות אכילה באשר הם..התמיכה הינה כלי שימושי חלקי בתהליך הריפוי אם תשתמשו בו נכון ...הלוואי שבתקופה בה אני הייתי וסבלתי כל כך הרבה שנים היתה לי אוזן קשבת ותמיכה ..היום התופעה מוכרת בגלל מימדיה..אז אנחנו לא לבד!! וזה לא אומר שצריך להיכנס לשאננות אלא ננצל את הכלי שניתן לנו ונעזר בו ואחד בשני ויחד נמצא את השביל לחיות חיים טובים ומאושרים כי מגיע לנו לכל אחד מאיתנו..לחייך להנות מהעולם וממה שיש לו להציע בטובו..וגם האוכל שתראו שאם תרצו לעזור לעצמכם להירפא..הוא יהיה מעדן טעים ולא תחליף וכלי להתמודדות.. אז יקירים אני פה בשבילכם..אשמח לענות ולעזור..ויחד נצעד כל זמן שייקח כי כמו שאמרו רבים וגדולים ממני קחו בחשבון שהזמן הוא חשוב ולעיתים גם מתארך..זהו תהליך אינדיבידואלי לכל אחד וכוח הרצון שלו והכלים שהוא רוצה להשתמש בהם..תבינו שנפילות פה ושם זה חלק מהתהליך של ההחלמה!! בנתיים?? יום נפלא לכולכם .. אוהבת דינדין
ב"ה... שאי ברכה בעבודה הקודש.... נשיקות והמון אהבה הילה :-)
תודה הילולי יקירה... אני בטוחה שיותר ממה שאני אתן כל התמיכה תביא לי לצמיחה תובנות חדשות..כי אין גדולה מן הנתינה שמביאה לנותן יותר מהמקבל.. וגם כמובן הרצון להעניק ולעזור לכל מי שזקוק דווקא במקום הכואב שהייתי בו!! מקווה שאעזור ואייעץ כמו שהייתי רוצה שיהיו בשבילי.. בהצלחה לכולנו..וגם לך יקירה שלי.. אוהבת נשיקות דינדין
שלום...קוראים לי בת אל ואני בת 18 וחצי מירושלים ואני סובלת מגיל 15 בערך מבולמיה ותקופות של אנורקסיה ניסיתי הכלל כדי להצליח להירפא לבד ואני מודעת לבעיה שלי שהובילה אותי בגיל 16 וחצי לניסיון התאבדות דיכאונות וירידה בביטחון שלי ששואף לאפס ובסופו של דבר גם הובילה אותי הבולמיה להתמכרות לסמים כדי לברוח ברור שעוד נסיבות ובעיות הובילו אותי אבל זאת הבעיה הכי קשה בחצי שנה האחרונה אחרי שהגעתי לקצה והבנתי שאם לא אתפוס את עצמי ביידים זה הסוף ניגמלתי מסמים ועברתי שינוי ועכשיו רק אני רק צריכה איזה כח להתגבר על המחלה המטורפת הזאת שרודפת אותי ואני היה הילדה הכי מאושרת בעולםםםם בבקשה אם תוכלי איכשהו לעזור לי אפילו יעוץ אני ישמח מאוד בתאל.
קראתי את הפתיח שלך, ובכל זאת רציתי לשאול אותך בת כמה את היום, כמה שנים את סובלת מההפרעה בסך הכל, ואיך היית מגדירה את ההפרעה שלך היום? (אנורקסיה, בולמיה או שמא "השילוב המנצח"?) מאחלת לך בריאות, בהצלחה בכל וכל טוב!
בוקר נפלא לך יקרה.. אני היום בת 29 אם לשתי בנות ותארי לך שאחרי שההפרעה חזרה אחרי הגירושים שלי זה היה במלוא מובן המילה ראשית לא אכלתי ימים וחזרתי למידת מכנסיים 34 כמו שהייתי הייתי עצבנית ולא נעימה עצובה וכאובה בכל זאת זה משבר ..ועם הזמן שוב התחלתי עם ההקאות משום שלא יכולתי לעמוד בתפריט של סלט עם טונה ב- 16:00 ליום.. והייתי מסתגרת שעה בשרותים עד שנשמתי היתה יוצאת וביתי הקטנה היתה אומרת: אמא איפה את? דופקת על דלת השירותים ובוכה מתי אצא...כבר המון זמן בפנים..ואני הייתי רוצה למות יושבת ובוכה יוצאת עם עיניים בורקות אדומות הפצע במעלה האצבע שדחפתי כל כך עמוק..ונזרקת עד למחרת על הספה בקושי כוח לטפל בהן.. ואז מתוך עצבותי וכאבי החלטתי שאף אחד לא "יציל" או יעזור לי רק אני ..אז כתבתי לתל השומר ונפגשתי ובגלל הבנות לא התאשפזתי אבל גם האמנתי שאני לא צריכה..כי אפשר לשלב חיים עבודה וטיפול יחד..הלכתי לקבוצת תמיכה עם דיאטנית נהדרת וצוות מקצועי נפלא..ראיתי בנות כמוני יפיפיות...מי היה מאמין אם הייתי רואה אותן ברחוב שהן חולות...וזה תרם לי כללית..בנוסף טיפלתי אצל דניאלה גריין מטפלת מומחית בהפרעות אכילה..בשיטה שהיא פיתחה "דו- איט" ( כותבת הספר נשים ואוכל) ומה שאהבתי זה שאין בנייה של תפריט מובנה אלא למה שמתחת לאוכל רבדים עמוקים וכואבים מילדותי .. ופה התחלתי להבריא..וגם בין היתר חזרתי בתשובה שוב..אני חושבת שהירידה לבור תחתיות גרמה לי לדבר עם בורא העולם..להבין למה זה קורה לי ושמישהו יציל אותי!! אבל זה תלוי בנו...אם רק נתחיל לא ממחר..מעכשיו ולא נבזבז חיים שלמים ונגרום עוול לעצמינו ולא נהנה ממה שיש לחיים להציע..ולכן מקסימה שלי מאחלת לך שגם עצבותך...לא גוררת אותך לכל היום עצוב ואם כן שהיא תביא אותך לתובנה שתביא לידי עשייה ורצון לטפל באם יש לך בעיה!! אוהבת ובאמת בהצלחה לכולנו כי גם אני כמו כולם מתמודדת יום יום זה לא אומר אם כרגע אין לי זה לא יכול לחזור השליטה ביד שלי אם ארצה להכניס את זה או לא... שלך דינדין
איך שבאר"הב אומרים גאד בלאס יו ואת האמת באמת את ראויה לזה כיוון עצם זה שאת נוטלת מזמנך לעזרה זה דבר שאני מעריכה מאוד שלך דניאלה
צהריים נפלאים יקירה.. הרצון לתת ולעזור ולתרום בא ממקום של בריאות היום וידיעה והוכחה שניתן להצליח ולצאת מהגלגל הזה של הפרעות אכילה ששורף כל מה שנקרה בדרכו החל מרגשות, מעשים, חיים טובים, צחוק והנאה ועד לחיים בתוך בועה של עצבות..למה?? אני יודעת היום שאפשר לצאת מזה צריך רק לדעת לקבל את זה שאני חולה...ושאני מטפל בעצמי וזה לוקח זמן...כמה שיידרש..אני בדרך להחלמה.. ולא להתייאש ואם יום אחד נפלתי או קרה ששוב חזרתי לנקודה העצובה לדעת שזה רגעי וזה אבן הכרחית בתהליך הריפוי..שממנה אפשר להסיק דברים חיוביים להבא..לברר מה גרם לכך לכתוב ולהמשיך בכוח...לא להתייאש זה שווה!! חיים!! הכל שווה החיים שווים ילדים מחייכים המשכיות...!! מאחלת לך נשמתי ולכולנו רק טוב בריאות ואושר אני פה בשבילכם ואתן כמה שאוכל לייעץ לעזור ולסייע בשמחה רבה וגדולה כאן ואיתך דינדין
